אני לא כותבת כמו שהייתי רוצה. אולי האנרגיות שלי מושקעות עכשיו בעבודה על שינוי ההרגלים שלי. התחלתי לשנות תפיסה ולא לבחור אוטומטית בדרך הקלה ולעתים להעדיף את הדרך המאתגרת. זה בא לידי ביטוי למשל בכך שחזרתי לדבר עם ההורים של טוליו בספרדית. אני יכולה לתקשר בספרדית אבל זו לא השפה הטבעית שלי והתקשורת הרבה יותר מחושבת. לעתים זה מתסכל ולעתים אני בוחרת לשלב בין השפות ואחר כך לשאול את טוליו מהי הדרך הנכונה ביותר להגיד את מה שרציתי להגיד. זה עוזר לי גם להבין את החמים שלי שעוברים את אותו הדבר עם העברית. יכולים לתקשר אבל התקשורת קשה להם בהרבה.
חוץ מזה אני ממשיכה לרדת במשקל , מה שמתקבל באהדה רבה בעבודתי בה כולן שומרות על משקל (כמובן שיש תחושה מסוימת שהייתה להן ביקורת על דרך החיים הפחות בריאה שהייתה לי בעבר אבל שהן בחרו להבליע אותה). אני לא סופרת נקודות כי אני מרגישה שהספירה הזאת היא כמו כלא בשבילי. אבל אני כותבת את כל מה שבחרתי לאכול וזה עוזר לי להקשיב לגוף שלי ולהחליט ולבחור ולשקול ולא לאכול באופן אימפולסיבי. מסתבר שזה מספיק.