המקום של ג'וליאנה

זה התחיל מהחלטה לקחת יום חופש כי הודות לנהלי הגן הנפלאים הגן מסתיים ב 11 בגלל מסיבת חנוכה והצהרון מתחיל ב 13:30. הבנתי שהלך יום העבודה כי עד שאסע אצטרך לחזור. זה המשיך בשאלה תמימה של אמא של החבר של נולי איך אני מסתדרת באותו יום. וזה המשיך בהתנדבות לקחת גם את הבן שלה, טובה לחברה, בכל זאת. כמה שעות אחר כל מתקשרת אמא של חבר אחר של נולי שהיא גם חברה של האמא הראשונה. אותה שאלה אותה התשובה כן, לוקחת גם את הבן שלך.

ואז נזכרתי שאמרתי לאמא של הילדה שאני שומרת עליה שאני לא יכולה לקחת את הילדה שלה. הלב היהודי הרחום שלי התחיל לפעום כי חשבתי כמה מביך יהיה אם אתפס עם להקת הילדים (וחוץ מזה ממנה בניגוד לאחרים יוצא לי כסף) אז התקשרתי אליה ואמרתי שגם היא יכולה.

קייטנה של שלוש שעות.

ואז נזכרתי שלא שאלתי את פי הנער. לשמחתי הוא אמר ש"הוא שמח הרבה כי הזמנתי הרבה חברים והוא היה שמח פחות לו הזמנתי אחד".

בפועל צריך להצטייד בטישו, כי יהיה בכי וגם אם לא האף של כולם זב, בועות סבון כי זו פעילות שמחזיקה יחסית הרבה זמן (אני יודעת, מדדתי), דפי צביעה של גיבורי התרבות שלהם (באז שנות אור וברבי כי יש גם בת), חטיפי דגים כדי שלא יגידו שאני מרעיבה ילדים. אולי נלך  קצת לגינה שליד הגן כדי להעביר שעה ואחר כך עוד שעתיים בבית.

לא נורא, שתי אימהות שחייבות לי טובה (אבל אני לא קטנונית) ואמא אחת שחייבת לי כסף .