המקום של ג'וליאנה

הילד שלי היה כמו פרפר . מאושר כל כך הוא קיפץ בגינה עם החבר שלו ושניהם שרו את השירים של "חיים נחמד ביאליק" שאהב ילדים. הם ידעו להגיד לנו מה זה הס פן תעיר.

והם רקדו וקיפצו ואנחנו האימהות נהנינו להסתכל עליהם ולראות כמה הם קלילים וצוחקים וילדים. בלי כל הכובד.

ואני ידעתי ששום עיניים עצובות של הילדה שלא לקחתי אלי לא שוות את האושר של הילד שלי.