המקום של ג'וליאנה

אני מרגישה שהפתיל שלי מתקצר והסבלנות שלי מתקצרת . אין לי שום רצון להיות נחמדה לאף אחד ואני אפילו די גועלית. קשה לי לשים את האצבע על מה כל כך מעצבן אותי אבל אני לחלוטין לא בעמדה השירותית שמצפים ממני כאמא להיות. לא בא לי לבשל לאף אחד (שמעתי לאחרונה יותר מדי פעמים: איחס, לא טעים לי, שוב פעם עוף וכו'), לא בא לי לסדר ולכבס, לא בא לי. פשוט לא בא לי להיות האחראית על הבידור בבית הזה ועל ההחלטה מה עושים היום, בא לי קצת אוויר וחופש במקום כל הבקשות: אני רעב, משועמם , צריך עזרה ב....

וכל זה עם ילד אחד.

זה לא שאני לבד בתוך זה אבל אני זאת שאמורה לקחת אחריות על כל זה ולפעמים בא לי לחזור להיות ילדה ולהגיד פשוט

לא בא לי!!!!

(לא אוהבת את עצמי ולא אוהבת את הכתיבה שלי אבל מרגישה שפה המקום שלי להוציא קצת קיטור)