המקום של ג'וליאנה

אחרי ההצהרה הקטנה-גדולה לא העזתי להתקרב לבלוג. אולי לא ידעתי מה לכתוב אחרי זה. אולי הרגשתי שיש בה מין ההתחייבות לא להיות מאושרת והרגשתי קצת מטופשת לכתוב שדברים השתפרו אצלי.

אני קוראת את פרויקט האושר /גרטשן רובין וזה ספר שעוד אכתוב עליו פוסט שלם. התיזמון שבו קראתי אותו היה מדהים כי זה ספר שנתן לי כיווני מחשבה חדשים על החיים וידיעה שיש אפשרויות להיות יותר מאושר.אפשרויות שכרוכות במעשים ובעבודה עצמית אבל פתאום יש כיוון שאפשר לשלב אותו בחיים הנוכחיים . לא מדובר פה במהפכים ובנסיעות.  

וחוץ מזה טוליו היום טס ללוקסמבורג ולשם שינוי הצלחתי לשנות את הגישה שלי, לנטרל את הפחדים שיש לי מכל נסיעה ואת האנטי הכללי ולהיות משוכנעת שאני אסתדר ושיש בזה מין הכיף, ההתאווררות הזוגית הזאת, הציפייה (זה מהנה לחכות למשהו טוב) כל הרוח החיובית סביב זה עזרה לי גם לשדר לנולי שהשינוי הזה בשגרה יהיה כיף!

עוד דבר נחמד סביב הנסיעה, במקרה אתמול החלטתי לבדוק באינטרנט רשת אופנה שנתקלתי בה בספרד  המתמחה במידות סבירות פלוס (טוב, גדולות). קוראים לה m&s אל תשאלו איזה בלגן זה לחפש אותם (למי שלא יודע S&M זה סאדו מזו כאן הכוונה היא למדיום וסמול, הם קצת הזיזו את המידות כדי שאישה במידה לארג' כמוני תקנה שמלה במידה סמול שתהיה טובה עליה) אבל מצאתי והסתכלתי על בגדים יפים כי קיוויתי שבספרד יצא לנו לעבור ליד אחת מחנויות הרשת. אחר כך גיליתי שיש לה סניפים בהולנד ואמרתי לטוליו: כמה חבל שלא שולחים אותך להולנד. ואז החלטתי לבדוק ומתברר שיש להם סניף בלוקסמבורג ממש ליד המלון של טוליו.בחרתי סריג מקסים (בהתייעצות עם חברה ששנים לא יצא לנו לדבר כי היא עכשיו בארה"ב אבל בדיוק היא יזמה צ'ט איתי. זו חברה שיש לה מבנה גוף וטעם דומה לשלי בבגדים והתגעגעתי אליה קשות)  וציידתי אותו בהוראות מדויקות.יהיה מגניב אם יתאפשר.קצת הימור אבל שווה.

גיליתי שההליכות משתלמות. לא ירדתי במשקל כי אני לאחרונה לא סותמת את הפה אבל גם לא עליתי. לפעמים שווה להישקל כדי לגלות שהמצב לא נוראי כמו שנראה בהתחלה.

(השבוע בלי רכב יהיו לי הרבה הזדמנויות ללכת)