המקום של ג'וליאנה

התחלתי את היום עם מחדל אימהי. שכחתי לשלוח את נולי לגן עם כובע. הייתי האמא היחידה ששכחה אבל למזלי אחת מהאימהות שלחה את הבן שלה עם כמה כובעים.

להשלים את רגש האשמה לא הצלחתי להגיע בזמן לאסוף את נולי בגלל שנתקעתי בפקקי ענק. לקח לי שעתיים להגיע הביתה. זה בעייתי כשבזיכרון של הטלפון שלי יש מעט אימהות. זה הגיע למצב המשפיל של להתקשר לגן ולבקש מהגננת שתשאל את אחת מהאימהות היא יכולה. מסתבר שיום ראשון האו יום של חוגים. בסוף הצלחתי להתקמבן עם אמא שפעם עשיתי לה טובה מה שהפך את העניין לקל יותר.

כדי להתגבר על רגש האשמה עשיתי את הדברים הבאים: חותמות ספוג ליום הנקודות (בעוד יומיים), קניתי לנולי אוזניים של נמר ליום החיות, עשיתי כדורי שוקולד בלילה גמורה מעייפות (לפחות גיליתי את התערובת המוכנה). הבוקר יצאתי אם השנה.

היה לי נחמד במקום המשקיעני הזה.