אני משכיבה את נולי לישון, ונולי שואל אותי איזה חג מחר. אני מסבירה לו שלא מדובר בחג אלא ביום זיכרון. בהתחלה חשבתי להשאיר את העבודה לגננת אבל בכל זאת קשה היה לי להשאיר אותו כך וכך סיפרתי לו שלפני הרבה שנים היה איש רע שחשב שצריך להרוג את כל היהודים. ("אנחנו יהודים?" שואל נולי בחשש, כן, אני אומרת אבל האיש הזה כבר מת) היו יהודים שהוא הצליח להרוג ("גם ילדים?" כן, גם ילדים) ואותם אנחנו רוצים לזכור. "מי למשל?" שואל נולי. למשל גם אבא של סבא משה אבל מצד שני היו הרבה יהודים שניצלו כמו סבא משה ואמא שלו ואחותו. תדע לך, נולי שבכל מקום שיש אנשים רעים יש גם אנשים טובים שלא יתנו לרעים לשלוט. הם יעזרו לאנשים ויצילו אותם ולא יתנו לדבר כזה לחזור. ואתה תגדל וגם אתה תהיה טוב ותעזור למי שחלש ממך.
לפני כשנה קראתי את ספרה של אלונה פרנקל "למה לנפתלי קוראים נפתלי" . קראתי אותו לאחר שעלו בי המחשבות איך לעזאזל מספרים זוועה כזאת לילד. הספר מצוין כי הוא לא מטשטש את הרוע אבל בכל זאת נותן לילד את תחושת הביטחון ואת נקודות האור והכי חשוב מדגיש את הטוב. זה נתן לי כיוון מחשבתי מסוים וכיום כשנולי בוגר יותר הרגשתי שחשוב להעביר לו משהו מזה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
