המקום של ג'וליאנה

נולי יצטרף בקיץ למועדון הממושקפים שכולל את ההורים שלו. לא מפתיע בהתחשב בגנטיקה הדפוקה משני הצדדים. מנסה לשכנע את עצמי שמשקפיים בגיל 5 זה לא צלקת לכל החיים.

מוצאת את עצמי מתעצבנת משטויות קשה לדאוג כל הזמן וקשה לי עם האשמה שמחלחלת לה מדי פעם. כנראה שבפעם הבאה ניסע עם נולון.מרוב אשמה אני רבה איתו. "הכול בדולר" מרוויחים יפה מהנסיעות שלנו.

ובכל זאת זו הרגשה נהדרת להשאיר את נולי בידיים טובות ופשוט לנסוע. להרגיש שוב את החופש של להיות בלי ילדים (בעירבון מוגבל מאד ולדקה וחצי)

באמת שאני לא יודעת איך הטיול יהיה. אני יודעת שהוא יהיה . אינטנסיבי. ,אני יודעת שהוא יהיה לראשונה עם עוד זוג ("מהצד של טוליו") זוג שאני מחבבת בעירבון מוגבל כלומר לא סובלת בחברתם אבל גם לא הבחירה הראשונה שלי. כן הבחירה הראשונה של טוליו.

אני חוששת שאני לא אצליח להרגיש איתם מספיק נוח. אני חוששת שאני לא ארשה לעצמי מספיק להיות אני.

האמת היא שאני הכי אוהבת לטייל מצומצם. לבד או בזוג.

אבל זה לא יקרה  הפעם.

אתמול איווררתי את החששות האלה ושוב הובנתי לא נכון.

אני איהנה גם אם זה יהרוג אותי!