המקום של ג'וליאנה

יש הפתעות בחיים, מסתבר. לפני כחודשיים גילינו שנולי צריך משקפיים. טוליו ואני חשבנו שצפויה לנו מלחמה כי בכל זאת ילד בן חמש ומשקפיים...

להפתעתינו נולי כל כך שמח כשהלכנו לעשות לו משקפיים. הלכנו לאופטיקאי מיוחד לילדים ובחרנו יחד מסגרת חמודה ותוך שעתיים יש לנו ילד ממושקף ומבסוט עד הגג.

ומסתבר שהוא לא חייב להרכיב אותם כל הזמן בגלל שהם רק לראיה מקרוב אבל הוא בכל זאת רוצה להרכיב אותם.

הוא נראה פתאום כל כך גדול ורציני.

במשפחה שלנו יש ללא מעט ילדים משקפיים בגיל צעיר. רוב האחיינים שלי ממושקפים ונולי רצה להיות כמוהם ובעיקר כמו אמא ואבא.

עוד סימן להתבגרות שלו. הוא לא רוצה יותר שאקרא לו בשמות חיבה. זה קשה לי במיוחד כי אני אוהבת לשחק עם שמות ולפרק אותם ולהרכיב אותם מחדש ולהמציא. אבל אני מכבדת אותו.

(נולי זה כנראה  יישאר רק כינוי הבלוג שלו)