לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

המקום של ג'וליאנה


מפרקת את עצמי ומנסה להרכיב מחדש

Avatarכינוי: 

בת: 50

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2011    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2011

דור שלישי


הייתי ילדה מעופפת שהפוטנציאל שלה זרח מעליה. הייתי מוכוונת להקבצות א' בזכות הפוטנציאל הזה אבל לא הבינו למה אני לא לומדת.

הייתי אומללה בבית הספר כי הלימודים לא הצליחו להגיע אלי. הרגשתי כאילו אני מתחת למים ושומעת את הכול במעומעם. לפעמים הגיע אלי דבר או שניים שעזרו לי לתת אשליה שאני בכל זאת בסביבה.

הורגלתי לחשוב על עצמי כעצלנית . מתחילה בהתלהבות משימות ולא מסיימת אותן. יוצרת רושם של הבטחה עצומה שלא מתממשת. מתעניינת בהמון תחומים ולא מתמקדת ומתמסרת באמת.

הבקרים שלי היו סיוט. הייתי רצה כאחוזת תזזית ממשימה אחת למשימה אחרת והכול ביחד התערבב לי כמין מערבולת בלתי אפשרית. וכל דבר קטן היה מסיח את דעתי.

דוגמא: הייתי צריכה לשים את הכלים בכיור ובדרך ראיתי גרב שצריכה ללכת לכביסה ואחר כך הייתי מגלה ששוב לא הכנסתי משהו לתיק ואז בדיוק היה לי טלפון או שמישהו קרא לי וכלים נשארו על השולחן והגרב נשארה לי ביד.

 

אני עובדת במסגרת חינוכית ונחשפתי יותר לעומק למונח הפרעת קשב וריכוז . אני מרגישה כמו דור שני לא מאובחן כי אימא שלי דומה לי מאד . ועברתי תהליך. למדתי לסלוח לעצמי על פגמיי וליצור כל מיני אסטרטגיות התמודדות כדי להחזיק את הראש מעל המים ועדיין זו מלחמה.

 

ואתמול בעקבות שיחה ממש טובה עם הגננת של נן גיליתי שיש גם דור שלישי.

ואני אסירת תודה שהגננת ידעה כבר עכשיו לשים את האצבע ולהגדיר את הקושי של הבן שלי ולראות אותו מעבר לקושי. לראות את היכולות המדהימות שלו ולהבין שהוא לא מבצע משימות בגלל הקושי ולא בגלל היעדר יכולת.

 

בינתיים לא מאבחנים, כך אמרה לי הגננת. הוא צעיר מדי ואולי בעזרת עבודה ועזרה לא יהיה צורך באבחון פורמלי. היא לא מאבחנת אבל היא רואה את הקושי שלו ואת המוסחות שלו .  והיא נתנה לי גם רעיונות איך לעזור לו להתארגן.

 

ואני מרגישה שאני עומדת בפני משימה גדולה וחשובה לעזור לילד שלי למצוא את מקומו בעולם ולמצוא את הדרכים שיעזרו לו להתגבר על הקושי שלו.

 

והכעס על תופעות מעצבנות כמו הפסקת פעילויות באמצע ואיטיות נעלם אצלי מהמערכת כשאני יודעת שזה תוצאות של הקושי הזה.

 

 

ועדיין, קשה לי. קשה לי להיות במקום שיודע שהבעיות של הילד שלי לא נעלמו, קשה לי לחיות בהבנה עד כמה לי ולמערכת שהוא נמצא בה יש השפעה על חייו ועל עתידו.

ועם זאת האהבה שלי אליו חזקה מהקושי. ואני רוצה שהוא ימצא את מקומו מהר יותר בהשוואה אלי שלקח לי זמן רב למצוא את מקומי.

 

ולשמחתי אני מוקפת באנשים עם ידע מדהים שאני יכולה להתייעץ איתם ולשמחתי נן קיבל גננת קשובה ומכילה.

 

אני מקשרת להרצאה בנושא. עוד לא צפיתי בה אבל אני חושבת שהיא יכולה לתת המון להורים ואנשי חינוך כי כל כך חשוב לראות את הילדים השקטים האלה שלא עושים בעיות אבל מסתבכים מבפנים.

נכתב על ידי , 1/11/2011 11:14  
20 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ג'וליאנה ב-14/11/2011 20:05



106,577
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , 30 פלוס , הורים צעירים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לג'וליאנה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ג'וליאנה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)