המקום של ג'וליאנה

חגגנו לסבא שלי יום הולדת 80 באיחור אופנתי של חודשיים לכבוד יום ההולדת החליטו שלוש בנותיו-אמי ואחיותיה להוציא ספר ובו הסיפורים המשפחתיים שלנו. סבא סיפר וכתב בכתב יד, אימי ואחיותיה הקלידו ובסוף יצא ספר אמיתי עם תמונות וסיפורים. כל אחד מבני משפחתינו  (כולל הנינים) קיבל עותק.

בספר יש סיפורים שרצו במשפחתינו שנים , סיפורים מצחיקים ועצובים, סיפורים שהכרנו בע"פ וסיפורים חדשים וכשקראתי אותו ממש שמעתי את סבא שלי מספר את הסיפורים.

וחשבתי לעצמי איזו מתנה נהדרת זו לדורות הבאים.

לנן יש עניין מיוחד בדורות הקודמים. הוא שואל אותי איך קראו לסבא של הסבא של הסבא ופתאום יש תשובה. פתאום אפשר להכיר את סבא הילד ולראות את אמא התינוקת ואת סבתה של אימי שהייתה צלמת בתמונה שהיא צבעה בעצמה (בתחילת המאה זה היה הפוטושופ והיא עסקה בריטוש ושיפוץ תמונות).

הפתיעה אותי למשל העובדה שאם סבי פחדה משרפות וגנבים. אחד הפחדים הגדולים שלי כילדה היה מאש וגנבים. יש תמונה שלי כילדה בת שלוש שעומדת מבועתת ליד חנוכיה. כנראה שכמו שיש תת מודע קולקטיבי יש תת מודע משפחתי.

ובמסיבה עצמה באו בת דודתו של סבי ובנה . היא כנרת וגם במסיבה היא ניגנה . זו הייתה פגישה מרגשת כי לא הכרתי אותה (רק שמעתי את השם) . היא הקדישה לסבא וסבתא יצירה מוסיקלית שעוסקת בכוכבי לכת ואמרה שכל הצאצאים הם הכוכבים שמתכנסים סביב יופיטר-כוכב הלכת הגדול וראש הפנתיאון.

ולמרות שהיינו רבים הצלחתי גם לנהל שיחות טובות עם בנות דודתי ועם אחותי, מה שבדרך כלל לא מתאפשר.

ואחרי כל זה אני מרגישה בת מזל במיוחד על משפחתי.