המקום של ג'וליאנה

יש לי חברה שגרה במושב בעמק הירדן.

אנחנו מאד אוהבות אחת את השנייה אבל לצערנו מתראות בתדירות נמוכה בגלל המרחק

והפעם חגגנו קרוב אליה כדי שנוכל להתראות. זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי את ילדיה והתאהבתי בהם ממבט ראשון. ילדים קלילים ועצמאיים מאד. לשמחתי גם נן  התחבר אליהם בקלות והם התרוצצו יחפים בחצר.

זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי אותה כאימא , קלילה וכיפית ונסחפת למשחק איתם ולא עושה עניין גם כשהם עושים דברים מעצבנים.

ואני רוצה ללמוד את זה ממנה.

חברתי הכינה לי שולחן יומולדת בחצר הבית שלה. ישבנו ואכלנו עוגה ופיתות עם סלט חצילים נהדר שבעלה הכין ותותי עץ ארוכים וענקיים. היו גם הוריה וחמה והילדים שאכלו מטריות שוקולד.

הבאתי להם מתקני בועות סבון והם הפריחו בועות. נן הראה לכולם תרגילי קפואירה ובתה הראתה תרגילי קרב מגע והקטנצ'יק שלה ניסה לחקות אותם. אחר כך הצטרף עוד בן של חברים שלהם. ילד גבוה וחסון (גבוה בראש וחצי מנן וצעיר ממנו) והן שיחקו נהדר.

אחר כך טיילנו ברגל לירדן (מרחק חמש דקות מהבית שלה) ורק לראות את הילדים רצים חופשי בשדות ונהנים בעולם שלהם . זה אחד מהמראות החביבים עלי.

ראיתי הרבה יופי בסוף השבוע הזה והרגשתי שצברתי הרבה שעות אושר שיישארו איתי לאורך השנה. ואני מאחלת לעצמי לחגוג את החיים גם בשגרה. להיות תמיד מוקפת אהבה ושמחה ולזכור לראות את היופי הרב שיש לעולם להציע.

*****

גם התמונה הזאת בראש הבלוג היא של Nello Lovine בחרתי בה כי היא מתארת את שמחת הטבע והכפריות.