המקום של ג'וליאנה

קשה לי להתחיל ספרים. ההתחלה של ספר היא כניסה לארץ לא נודעת. לפעמים ההתאקלמות בה היא מהירה ואחרי שלושה עמודים אני והספר הופכים לישויות בלתי נפרדות ולפעמים אני יודעת שהספר שווה אבל אני צריכה ריכוז וזמן ומפחדת להתמסר. כשאני נכנסת למונית השירות עם המוסיקה שלי אני יודעת שקרוב לוודאי ששם לא אפתח ספר כי  אצלי קריאה והאזנה הן שתי ישויות בלתי משתלבות.

זה בא בתקופות: תקופת המוסיקה ותקופת הקריאה. בתקופת הקריאה אני כל כך מסורה לספר שאני מסוגלת לוותר על שעות שינה או על טרמפ רק בשביל ההזדמנות לקרוא.  בתקופת המוסיקה אני מסוגלת ללכת קילומטרים ברגל כדי להספיק את כל האלבום.