המקום של ג'וליאנה

תקופה עמוסה עוברת על כוחותינו. הרבה מאד מסיבות ואירועי בית ספר וימי הולדת כי כולם בחרו להיוולד על קו התפר בין האביב לקיץ. והמסכנים האלה שנולדו באוגוסט , גם להם מגיעה מסיבה עם בני כיתתם אז אני צריכה להיות גם בצד החוגג וגם בצד המארגן.

היומן שלי מלא בהמון משימות זוטרות כי אני לא מוסגלת לקנות בבת אחת המון מתנות יום הולדת ואני לא מסוגלת לזכור לבד מתי לשלוח את נן עם חולצה לבנה (וכובע) .

ולנן היה גם טקס בטיזדו מאד יפה ומרגש. אולי כי אני בלי קשר כל כך אוהבת קפוארה וכל כך משמח אותי שהבן שלי בחר בקפוארה ללא דחיפה מצדי . דווקא בטקס עצמו הוא לא ביטא את מלוא יכולותיו כי מאד התרגש אבל הוא היה שמח וגאה בחגורה הירוקה שלו.ואנחנו שמחנו והיינו גאים בו.

היה גם שבוע קשה כי הגב של טוליו התמרד ונתפס עד לרמה של קושי עצום בתפקוד היומיומי. וזה היה מערער ודרש משנינו המון אנרגיה נפשית אבל זה היה גם מקרב. המצב משתפר לשמחתנו.

ובתוך כל זה לי חברתי היקרה הציעה לי הצעה שאי אפשר לסרב לה וכך מצאנו את עצמנו שתינו במכונית האדומה והמשמחת שלה בדרך לים . אין מה להשוות בין הליכה לים עם חברה עם ציוד מינימלי של מגבת וקרם הגנה לבין האופרציה של ללכת לים עם המשפחה. קיבלנו במתנה ים רגוע עם דגל לבן שאפשר לי ממש להכנס ולשחות בים ולקבל עיסוי מהגלים. ובעיקר לנשום, לנשום שוב.

ולי הייתה הפרטנרית המושלמת לכל האושר הזה.

 חוץ מזה טוליו היום חוגג יום הולדת. להגיד חוגג זו קצת מילה  חזקה מדי כי טוליו לא אוהב חגיגות חדולות אבל אתמול עשיתי לו פאי לימון שהיה נסייון לשחזר את פאי הלימון של ילדותו. זה היה מאד מאתגר בשבילי אבל נרשמה התלהבות ממשפחתו וממנו והמחמאות זרמו.

אני כל כך אוהבת אותו .