המקום של ג'וליאנה

ספר במיטה שכמעט את כולו סיימתי היום. אני אוהבת ספרים שהדמויות בו כל כך אנושיות אבל הסוף מתסכל ומציאותי מאד.  הספר גרם לי לשמוח שאני לא מורה ולא תלמידה. אם יש גיל שאני לא מתגעגעת אליו זה גיל ההתבגרות.

סרט עם טוליו ונן שמטורף על פופקורן ומבחינתו זה חלק בלתי נפרד מהסרט. עידן הקרח 4. משעשע אבל מדי פעם צפו מחשבות מתוסכלות על כך שכל הסרטים שאני רואה בקולנוע הם סרטי ילדים. אה, וגם התגעגעתי לסינמטק. אבל כמובן שזה כיף לראות את הילד שלך צוחק עד כדי כך שהרגליים שלו באוויר.

אם כבר מדברים על סרטים:מעצבנים אותי אנשים שיושבים כל הסרט עם הסמרטפון המאיר שלהם ומתעסקים איתו. ובכל זאת אני לא מאלה שמעירים למישהו שעושה את זה כי זה נראה לי יותר מדי חודרני וגם הסיכוי שיענו לבקשה שלי קלוש.

טוליו ואני שיחקנו שח. בסיבוב הראשון הוא ניצח אותי בנוק אאוט כי ממש לא זכרתי איך משחקים. בסיבוב השני היינו תיקו וזה קרה בעיקר בגלל חוסר הזהירות שלי אבל היה מאד מהנה לשחק איתו. נן בחר להיות הצופה. גם הוא כבר יודע לשחק שח אבל מאד קשה לו עם הפסדים.

ביום שישי נפרדנו מהגננת והסייעת. קניתי לגננת ספר של ורד שלאוזר אידה שמציע פעילויות שונות סביב ספרים. לסייעת קניתי את עד שיום אחד של שמי זרחין. ספר אהוב עלי במיוחד. מקווה שגם היא תאהב . לא יכולתי לסבול את  הרעיון לקנות לה ספר בישול.

קניתי משקפיים חדשים ועכשיו אני לא זוכרת איך הם בדיוק נראים ורק מקווה שעשיתי את הבחירה הנכונה ביותר כי הם יהיו על הפנים שלי עוד כמה שנים טובות. כבר הייתי צריכה לקנות משקפיים כי שלי מלאות סריטות אבל בדיוק כשהסתכלתי אצל האופטיקאי המשקפיים שלי לא נראו לי פתאום במצב כל כך גרוע. קורה לי גם כשאני מסתפרת ששניה לפני השיער נראה לי טוב ואני חושבת שחבל להסתפר.

הייתה שבת טובה