ביום השני יצאנו בשעה שבה הספרדים אולי מתעוררים (9:00) ליעד הבא שלנו : ביקור קצרצר בComillas שהיא עייירה זעירה עם נמל, אוניברסיטה וארמון שבנה אחד מהמרקיזים ששלטו על העיר.
מזג האוויר החליט לתת לנו הרגשה שאנחנו אל בספרד אלא בלונדון. היה כל כך גשום שלבשנו שיכמיות ניילון שקניתי פעם בחנות הכול הדולר ונראינו כמו חברים במחתרת הבסקית שהלבוש שלהם מול התקשורת הוא סדינים (כמו הקו קלוקס קלאן) ומעל ברט.
הנה דוגמא לאופנת החורף שלהם

הגענו לארמון שהיה כמובן סגור אבל היה יפה לשוטט בו בחוץ. כנראה שבהמחיר של כל הירוק הזה הוא הרבה גשם. באותו זמן זה נראה לנו כמו הרבה יותר מדי גשם.
אז צילמנו

וצילמנו

וצילמנו

כן כן, חודש יולי.
ליד הארמון שוכנת הקפריזה (הגחמה) של גיסו של הרוזן. ארמון קטן שבנה לא אחר מאשר גאודי. אי אפשר לטעות כמובן בסגנון שלו. המקום עד לפני זמן קצר שימש כמסעדה בבעלות יפנים.

ועוד קצת כי אי אפשר לסכם את גאודי בתמונה אחת


צילמנו הרבה מהמכונית. את הפרחים הורודים ראינו בכל מקום ובכמה צבעים ולמזלי סבתי הנהדרת היא מגדירת צמחים בחסד עליון וכך למדנו שלפרחים קוראים הורטנסיה.
מקום יפהפה ומלא בירוק ובדשא והיה נחמד להסתובב שם למרות הגשם אבל הרבה אין מה לעשות שם אז המשכנו משם לPotes כפר ציורי בלב איזור ה Liébana ומקום חניה הכרחי של המטיילים בהרים. ל Potes אקדיש את הפוסט הבא.