המקום של ג'וליאנה

אחרי התצפית ב Urgull וארוחת צהריים דשנה כי שוב היינו רעבים (הארוחה כללה את הפאייה היחידה שאכלנו כל הטיול) החלטנו ללכת לחוף Ondarreta. טוליו זכר בתכנון הטיול שאני מטורפת על ים אבל מה, דווקא בטיול זה לא הבאתי בגד ים. החלטנו שגם לטבול את הרגליים זה טוב.

התפעלתי מהשמשיות הנוחות ומהסדר המופתי.

כאן יצאתי למשימת חיפוש צדפים כי הבטחתי לנן שאביא לו צדפים שווים. מצאתי צדף אחד בכל החוף. כנראה שהצדפים בחוף la concha ששמו מרמז משהו. (קונצ'ה=צדפה וגם איבר מין נשי)

מצאתי אבן מיוחדת אבל היא הייתה כבדה מדי אז רק צילמתי אותה.

בחוף Ondarreta יש פסל סביבתי של אדוארדו צ'ילידה (פסל בסקי) שנקרא מסרק הרוחות והוא מתייחס לקשר שנוצר בין המסרק לרוח לגלים. בעינינו זו הייתה יצירה די חלודה ולא התרשמנו ממנה אבל היא הוצבה במקום יפהפה בו יש תצורות גיאולוגיות מעניינות והרוח הייתה מטורפת. 

כאן אני עומדת בצד שליד מסרק הרוחות. ניתן לראות את הסלע המרהיב מאחורי ואני לא בהיריון. זו הרוח המטורפת שניפחה לי את החולצה

על החוף משקיף ארמון קיץ של אחד מדוכסי האיזור

וזו הטיילת שליד החוף.עם הפסל של המלכה מריה כריסטינה

לסיכום:

חול נפלא ומאד נעים. לבן ונקי שלא הייתה בעיה לנקות מהרגליים בקיצור משהו שלא מהעולם הזה.

הייתי הורגת בשביל להישאר לבלות יום שלם על החוף.

רוח ימית היא דבר נהדר למרות שהיא לא תורמת להופעה הכללית