היום באסיפת הורים גיליתי את הטעות הגדולה שעשיתי סביב שיעורי הבית של נן.
אני הכרחתי אותו למלא את מה שחשבתי שלא הספיק בכיתה ולהפתעתי כי רבה בירור עם המורה העלה שהוא ממש לא היה אמור לתרגל כתיבה על פני עמוד שלם במחברת ושלמעשה ברוב המקרים מספיק להשלים שורה.
כשאני חושבת על מסכת העינויים שעברנו סביב אותו עמוד ארור אני מרגישה כל כך מגוחכת.
לשמחתי הרבה הגישה של המורות מאד מעודדת ופחות לוחצת ועכשיו אני מרגישה סוג של אישור נוסף להיות רגועה סביב עניין שיעורי הבית ולעודד אצלו הצלחות.
המבדק הראשון שלו אגב היה מצוין, לא פחות.
ילד שלי, סליחה על כל הלחץ והבלבול של ההתחלה. אנחנו לומדים להיות הורים לילד בכיתה א' לא פחות משאתה לומד להיות תלמיד. מבטיחה למלא את תפקידי כמעודדת, תומכת ועוזרת הכי טוב שאני יכולה. אני רוצה שתלמד מתוך חשק והנאה ולא מתוך כורח.