המקום של ג'וליאנה

היה היו פעם אימהות משקיעניות מדי שהחליטו להגדיל ראש ולהנהיג פעילויות חברתיות מחוץ לשעות בית הספר. בעיני הן משולות לאלה ששואלים שאלות קיטבג או לאלה שקוראים את חומר הרשות בסילבוס של הקורס במילים אחרות קוראים לזה הצטיינות. ואני כידוע אבירת הבינוניות שמעדיפה לעשות את המינימום ההכרחי. יש גם דבר כזה אימהות חפיפניקיות.

אבל אותן אימהות משקיעניות הכניסו למערכת החינוך מושג שלא היה בזמני: בית חם/בית מארח. ועכשיו זה חובה כתובה וממוסדת שפעם בשנה הורה (בואו לא נתיפייף-אמא) מארח קבוצה של ילדים שאינם בהכרח החברים של הילד שלו לפעילות אכילה יצירה וחדווה.

טוב, מה עושים באותו בית חם זה עניין של כל הורה מארח (אמא מארחת!) אבל מבלי משים נקבעו סטנדרטים שאסור לחרוג מהם:

בית חם חייב לכלול: 1. ממתקים והרבה מאד. 2. פעילות יצירה (פאק!) 3. פעילות בישול(פאק בריבוע).4. משחקי חברה. 5. ארוחת ערב.

נן היה כבר בכמה בתים חמים וחזר עם : א. המון ממתקים ב. כתמים לא יורדים מהבגדים ג. מטריה מקושטת ד. עציץ מקושט ה. חנוכיה מקושטת (עוד אחת!) ו. סופגניה מקושטת מעשה ידיו בהמון ממתקים. ז. דוח מפורט מה יש לכל ילד בבית (יש ילדים עם גינה וטרמפולינה ויש ילדים עם כלב)

וזה הזמן לווידוי קטן:

ילדים בני שש מפחידים אותי כשהם באים בקבוצה של יותר משני ילדים.

שילוב של פחד קהל, נחמדות יתר והבנה שילד יכול להיות מלאך ויכול להיות מפלצת קטנה.

ונגזר עלי כמו על כל הורה לשמש כבית חם לחבורה של חמישה כאלה. כמו זה שאני מגדלת.אלה שאוהבים לשחק בכדור בבית במקומות הכי לא מתאימים.

יהיו גם בנות. בנות נוטות לביצ'יות ולתשומת לב לפרטים.

תכונה שאינה רצויה במצב הבית שלנו.

עכשיו אני בשלב החרדות וההתעוררות בלילה בזעה קרה ובמקביל אני בשלב הסוואת החרדות כי זה בשביל נן ונן צריך ליהנות מזה.

צריך גם לשתף אותו בהכנות.

צריך גם להכין את הבית לקלוט את החבורה.

וצריך להיות נחמדה. תמיד. גם כשבא לך להעיף לילד כאפה. תתאפקי.

אבל יש כבר תכנית (זה יקרה עוד שבועיים)

הכנת מקלות שוקולד

הכנת אוזני המן כי פורים

רעשנים שעשויים מצלחות נייר מחוברות בדבק חם עם חצץ בפנים. כי חייבים יצירה.

משחק חברה (חבילה עוברת)

ארוחת ערב (פיצה וירקות, מסתמן)

לתת לילדים את כל הכבודה. רצוי להכין שקיות מראש עם שמות.

וכל זה לגמרי לבד כי הטוליו בחו"ל מטעם העבודה. אולי עדיף שלא יהיה נוכח כדי שלא יחטוף שבץ מכל הבלגן שהולך להיות.

שתבינו אני בונה את התכנית הארורה לבית החם הארור כבר לפני חודש. כן, חודש כי מופרעת קשב לא מאובחנת שכמותי חייבת לחשוב מראש על כל התרחישים והפרטים. כולל אילו חומרי יצירה לשאול מהעבודה. המון פרטים. המון!

בלי לשים לב אני עוד עלולה ליהנות מזה.