המקום של ג'וליאנה

נן ואני בחופש ואני מחליטה על יום רגוע.

בבוקר אני קוראת במיטה את "לפני שאמות " של ג'ני דאונהם. אני קוראת אותו בשקיקה למרות שמדובר על נערה אוהבת חיים שגוססת מסרטן. קצת מזכיר את "אשמת הכוכבים" . ספר שאי אפשר לעזוב למרות שבוכים בו. נן מתכרבל לצידי . ת'פנק (TPANEK )אנחנו קוראים להשתהות הזאת במיטה.

הולכת עם נן לספרייה העירונית. היא מלאה באנשים וזה תמיד משמח אותי כספרנית. ספרית הילדים שוקקת בילדים שמתלבטים בין ספרים ובוחרים.

נן התקדם לספרים עם הסימון הכחול (רמה 2). ספרי ראשית קריאה עם פרקים. אני מקריאה לו ממספר ספרים את הפרק הראשון ונן בוחר ב"קוקי חבקוקי" של טובה הרשקוביץ. אני חושבת שזה היה אחד מהספרים הראשונים שקראתי בעצמי מראשית קריאה. אני זוכרת שגם צבעתי את האיורים.

למזלי מצאתי צ'יק צ'ק את הספר שלי. אופיר טושה גפלה עשתונות. סופר מאד ייחודי שמכל ספריו נהניתי מאד.

אחר כך אוכלים לאכול פיצה. נן בטוח שאני מהופנטת כי מה פתאום פיצה כשיש אוכל בבית אבל הידיעה שיהיה קשה להשיג פחממות במשך שבוע שלם היא שחפה אותי להיפרד כמו שצריך מהפיצה.

אחרי הפיצה ארטיק וקפה ואז הביתה רק כדי להניח את הספרים (ואת הזבלונים הנדירים שקניתי לו במכולת בערמומיות רבה מאחורי הגב והחבאתי כדי להפתיע אותו בחג. דווקא כי הוא לא ביקש.)

ואז הולכים לגינה שליד ביה"ס יש שם מתקני כושר חדשים שרצינו לנסות ואז טיול נפלא בגבעה הצהובה ארגמנית סגולה ירוקה ומלאת החרקים המאביקים.

וזהו, המון פשטות, המון שמחה, המון אהבה.

ככה צריך

 (התמונה צולמה ע"י אבינועם דנין ונלקחה מאתר האוניברסיטה  העברית)