נן: אני לא רוצה להתחתן.
אני: למה?
נן: אני רוצה להמשיך לגור כל החיים איתכם.ואם יפול על הבית טיל אני אעזור לכם לתקן את הגג. אני אקדיש את חיי לכם ואהיה נזיר אפילו שאני לא כהן.
אני: מקווה שתשנה את דעתך...בינתיים אתה יכול לגור פה.מקווה שתפגוש מישהי שתאהב אותך ואתה תאהב אותה ותרצו להיות יחד.
נן: לא מאמין שזה יקרה
נן: "כשתיפול לי שן אני אני אבקש מרטון פרס שזה בעצם אתם שקונים לי את המתנה שלא ייתן לי מתנה. במקום זה אני אבקש ממנו שאף אחד במשפחה שלנו לא ימות."
נן: אני אמות לפניכם ואוריש לכם את כל הכסף שלי (10 ש"ח ו30 אגורות נכון לעכשיו)
אני: יותר סביר שיקרה ההיפך ואנחנו נמות קודם אבל בעוד הרבה זמן.
נן: אני מעדיף למות קודם ושלא תמותו.
אני: רוב הסיכויים שכשזה יקרה תהיה לך משפחה משלך ולא תישאר לבד.
אני זוכרת את עצמי בדיוק עם אותן חרדות וכל כך עצוב לי לחוות את זה שוב דרך הילד שלי. קשה להגן על הילד מפני העולם ומצד שני אני לא מאמינה בלשקר לו.