המקום של ג'וליאנה

היינו בהופעה מטורפת של קונצ'ה בויקה. אני חייבת לסייג שאני נהניתי מאד וטוליו סבל מאד. הטעם מוסיקלי שלנו מאד שונה ונוסיף לזה שלקונצ'ה בויקה יש אישיות בימתית בכמויות . האישה התחרעה על הבמה , רקדה, שרה, צווחה, ופלירטטה עם הקהל, בכתה, צחקה וחייכה חיוכים ענקיים.נוסיף לזה שהיא שתתה כמו גמל ולא בטוח שרק מים.

אני אהבתי אותה דווקא ברגעיה היותר שקטים.יש לה קול מאד מיוחד וחלק משיריה מאד מרגשים.

אהבתי גם את הליווי המינימלי שנתן לה את המקום ובכל זאת הצליח גם לבלוט מאד. ליוו אותה פסנתרן (מדהים) ונגן כלי הקשה וקחון (הקופסה שנגני פלמנקו יושבים עליה ומתופפים עליה)

המצלמה שלי שבקה די בהתחלה. אולי למזלי כי כך יכולתי לראות את ההופעה לא דרך מסך מרובע.

וטוליו, כאמור סבל. הוא לא מת על הקטע של הצעקות והקישורים הג'אזיים. גם אני למעשה הייתי מעדיפה פחות דיבור עם הקהל ויותר שירים אבל כנראה שזה חלק מהחבילה.

כאמור הופעה מיוחדת, משוגעת, חווייתית שממחישה כמה הופעה חיה שונה מלהקשיב לדיסק בבית.

.