המקום של ג'וליאנה

עד שאני כותבת פוסט על מצב אוגוסט לחיצה אחת לא נכונה והוא נמחק. אולי הפוסט לא נועד להיות ארוך כמו שתכננתי.

אז אוגוסט שלי מורכב מ:

פלפלי טינקרבל שאני מנשנשת עם קוטג'. מדובר בפלפלים ננסיים ומתוקים מאד.

ספר נפלא שמתאר גיבורה רגילה שקורים לה דברים לא רגילים. אני חושבת שבמקרה זה איך שראיתי את העטיפה היה ברור לי שאני רוצה את הספר.

בדידות מזהרת בעבודה. מזל שיש לי פרטנרית לסלט של הצהריים אבל אין לי קולגות ויש לי ימים ארוכים ארוכים שיבואו כדי לקמץ בימי החופש.

בימים כאלה אני מדללת ספרים (חלקם יחזרו, אני עובדת עם קשי דילול) ונהנית מהמראה של המדף היחסית מסודר.

אני גם שומעת הרבה רדיו

אני קורעת סנדלים ומגיעה סוף סוף למרכז ירושלים עם הרכבת הקלה כדי לקנות סנדלים חדשים. קניתי בדיוק את אותו הדגם שהיה לי אבל באדום. המוכר הנחמד שלח את הסנדלים הישנים לתיקון כך שיהיו לי שני זוגות. אם אני כרב שם אז היה ברור לי שאגיע לחנות של אוקה. אני מתכננת לבקר שם גם הרבה זמן. אז נכון שציפיתי לחנות יפהפייה ומלאה בטעם הטוב של אוקה אבל לא ציפיתי לדילמות כל כך קשות בתחום הרכישה. אוקה לצערי לא הייתה אבל המוכרת שלה גם כן הייתה נהדרת.

בסוף קניתי שרשרת של שלומית אופיר. אישה שיודעת להתבונן ביופי ואח"כ להשתמש בו ליצירת תכשיטים חלומיים. זה לא הגיוני כל היופי הזה.

בתקופה הזאת אני אמא במשרה חלקית מאד כי נן מוקף בסידורי חופש. כרגע הוא במשחקייה בעבודה של טוליו מה שאומר המווון משחקי מחשב ושעות עבודה מועטות של טוליו. אח"כ הוא יתארח קצת אצל ההורים של טוליו מה שאומר שהספרדית שלו תשתפר פלאים. קצת געגוע לא מזיק לאף אחד אבל אני כבר די מתגעגעת.

וחוץ מזה קנינו ציוד לביה"ס ואני כרגיל מקנאה בנן כי זה אחד מהשיאים של החופש הגדול מבחינתי. ילקוט חדש וקלמר חדש והמון כוונות טובות. כיום הציפיות שלי לגבי שלמות הציוד מציאותיות יותר אבל נו, מילא.

וגם אני רוצה תיק חדש וקופסת אוכל חדשה ותספורת חדשה. אולי כי בשנה הבאה דברים משתנים אצלי. כשזה יהיה סגור אז תדעו.

וחוץ מזה אני כמהה למקורות מים ומזגן.

חודש שמח אבל גם קצת מכביד ואיטי מדי בשבילי.