זה כבר הופך לטקס קבוע, הילדים נכנסים לכיתה עם המורה שמנסה לרכך להם את תחילת שנת הלימודים עם שוקולד קטן ודף הוראות שנועד להורים ובו כל צבעי העטיפות, הציוד ליום הראשון ועוד ועוד. בינתיים אני נפגשת עם האימהות ומתחילות לנהל את שרשרת השיחות שיכולות להיות סתמיות אבל יכול גם להסתתר בהן מידע מהותי מאד כמו הגינה שאליה כולם חוץ ממי שלא מעודכן הולכים אחה"צ. וכרגיל מרגישה שהניסיון להיות חלק מהחבורה עולה לי במאמץ כי הוא קצת מלאכותי. הילד שלי מסתדר הרבה יותר טוב ממני וכבר הוא צמוד בדבוקה לשלושה חברים אותם לא ראה בחופש. ואני מרגישה רגועה כי תמיד יש חרדה סמויה שהוא הילד שיתקע בלי מישהו לשבת לידו. לא משנה שסידורי הישיבה משתנים אחת ליומיים ע"י המורה בעקבות פטפוטים והפרעות.
אח"כ הולכים לטקס. הם יושבים בשורה הראשונה אבל כבר לא מככבים בו כי הם תלמידי כיתה ב' לעתיד. גמרנו עם שלום כתה א'. דיקלומים ודברי המנהלת וההמנון הלא רשמי של הורים ששולחים את ילדם לביה"ס שתמיד מדמיע אותי אבל הם זייפו אותו כל כך עד שזה מדמיע מהסיבות הלא נכונות.ואז המנון ביה"ס. אמא אחת נעמדת בטעות כי היא חשבה מדובר בהמנון הלאומי ונדהמת מהזלזול הכללי עד שאני לוחשת לה שזה המנון ביה"ס ואז היא מתיישבת כמו כולם.
המורות מנסות לשמור על סדר כי ילדי הכיתות שלהן מתחילים להשתולל ולתסוס אבל הן לא מנסות יותר מדי כי בכל זאת הילדים עדיין תחת חזקת ההורים אז שההורים יתכבדו וירסנו את הפרחחים זה לא קורה אז המנהלת עוברת בין השורות במבט מתרה ספק לילדים ספק להוריהם. ומורות שהן גם אימהות נקרעות שכן הן צריכות למלא את שני התפקידים במקביל. מורה מרסנת ואמא מפנקת. אחת מהילדות מעירה לאימה המורה שהכיתה שלה לא ממושמעת.
נן וחברו שיושבים לפני בינתיים מתעדכנים במצבת הזבלונים של נן. ובמילים החדשות שרכש בספרדית. אח"כ חבר אחר של נן רוצה לדעת אם יש לנו את כל הסרטים של מלחמת הכוכבים.
ואז תם הטקס ונן תוהה אם הם אמורים ללכת לכיתה ושמח לשמוע שהוא חוזר איתנו הביתה.
אגב הסימן העיקרי שאני לא מתרגשת הוא שלא צילמתי ולו תמונה אחת לרפואה.
שלום לך בית ספר להתראות מחרתיים בלעדינו. שלום לכם ספרי לימוד. מי יתן ותחזרו עטופים כפי שנשלחתם.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
