1. כשעסוקים כל הזמן אין זמן לדאוג.
2. כשעסוקים כל הזמן פחות מתעסקים עם סרטים מיותרים בראש כמו הבית חם שצפוי לי . מנסיון העבר אני מחכה לזה כמו לעקירת שן אבל היי, יש לי רק שלושה ימים לחכות לזה ולא חודש. היה רע לתפארת אם כי מוצלח, תלוי את מי שואלים.
3. כשעסוקים אז יש תירוץ טוב לצעוק תעזבו אותי באמא'שלכם. זה משחרר.
4. כשעסוקים זה תירוץ טוב להתחמק מלהתנדב לוועד בית. הבעיה היא שכולם עסוקים.
5. כשעסוקים אז זה תירוץ לאכול בחוץ יותר.
6. כשעסוקים זה לגיטימי לדחוף לילד מלפפון לא חתוך לקופסת האוכל.
7. כשעסוקים זה כיף לגלות שצלחת שבוע מטורף מבחינת כמות האירועים שלו.
8. כשעסוקים אני מעריכה פי כמה את זה שלמרות הטירוף אני עושה דברים שאני אוהבת, גם אם לא כמו שהייתי רוצה.
ויש לי המון כובעי נזיר ואפונה ריחנית כמו שרציתי.
טוב, החלטתי להיות חיובית, למרות היותי נוחה כמו אריה שהפריעו לו לישון צהריים.
אני כותבת, אני לא כותבת מספיק ולא כותבת כמו שהייתי רוצה אבל החלטתי לכתוב בבלוג גם פוסטים של כתיבה יצירתית שלא נוגעת לחיים שלי שהם בינוניים וסבירים אבל שלי.
מה דעתכם?
אני בסדנת כתיבה ושם אני מתענה בגלל שהכתיבה הפכה מהנאה למטלה אבל בשביל שיצא משהו מכתיבה צריך, ובכן, לכתוב, לפנות זמן לכתיבה, לפנות תשומת לב לכתיבה, לא להיות עייפה, להתעלם קצת מהחובות והניג'וסים שהחיים מזמנים לך. ואני לא כל כך מצליחה בזה וזה מתסכל אותי עד דמעות בעיקר כי אני מוקפת בכותבים מוכשרים ברמות על שגם חייהם עמוסים ותובעניים והם כותבים ומחוללים פלאים בכתיבה שלהם ואני במקום אחר במסע הכתיבה שלי. בואו נגיד שאני קרובה לקו ההתחלה והם באמצע פלוס.
אני יודעת, השוואה זה דבר גרוע .
אבל הבטחתי לעצמי להיאבק על זה ולא להפסיק לנסות וזה אומר גם לכתוב כתיבה יצירתית בבלוג וגם אולי לשתף אתכם קצת בתהליך שאני עוברת.
אני זקוקה לבלוג ולכם.
אז יאללה, להיות חיובית ולכתוב.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
