המקום של ג'וליאנה

היום דיברתי עם חברתי המורה שהציעה לי לעשות איתה הליכה בערב. אמרתי לה שרק לפני חצי שעה נכנסתי הביתה וגם בולדוזר לא יזיז אותי ושבשבוע הבא אני אתחיל לחזור לעצמי והיא אמרה שהיא רואה איך בשבוע הבא אני זו שאצטרך להוציא אותה להליכה. היא בבית עם הילדים, לא תמיד נינוחה אבל גם לא מתרוצצת כאחוזת טירוף. ואני חשבתי על אוגוסט שלי: 

נן דווקא מסודר. הוא מוקף בסבים וסבות אוהבים  וזו מתנה ענקית בעיני ואני שמחה שגורלינו שפר עלינו. לכולם יש תכניות מהנות בשבילו ואני חושבת שהוא כבר ראה את רוב הסרטים וביקר בכמה מוזיאונים וגם בילה שבת נחמדה עם בני הדודים שלו.

אנחנו לעומת זאת לוקחים מחזירים משנעים ואז רצים לעבודה. אנחנו מכירים את כל פקקי ירושלים. לבית אנחנו לא מגיעים לפני שש בערב או יותר ואז יש ריצות אחרות : מפגש עם חברים בפארק, רופא שיניים לנן כדי לנצל את הזמן לפני הלימודים, ולפעמים סתם קניות בסופר.

ובעבודה, עובדים. יש עבודה והרבה. 

ובבית, עובדים גם כן. הכביסות  ארוחת ערב (למרות שאכלנו לא מעט בחוץ בתקופה האחרונה), כלים וזהו בעצם.

בכל זאת יש כמה דברים שעושים לי הרגשה של חופש:

1. התחלתי ליזום ארוחות ערב במרפסת.

2. יציאות לפארק עם נן כדורגל, שמיכה ופירות.

3. דייט עם טוליו. כשנן היה עם הסבים אכלנו במסעדה אסיאתית וצפינו ב"אפס ביחסי אנוש".  היה מעולה.

ביום שישי לקחתי את נן וטוליו לתחנת הרכבת החדשה בירושלים. הייתה שם תערוכת נוסטלגיה חמודה . כשאני מתקרבת לגיל 40 אני מגלה שהרבה מהדברים שגדלתי עליהם או הכרתי כבר נחשבים נוסטלגיה. האוטובוסים של פעם, קלטות בטייפ, וטלפון חוגה. מפתיע כמה העולם היה פרימיטיבי לפני זמן לא כל כך רב.

היה שם גם חוף ים מלאכותי. לא מבינה את ההיגיון בחוף ים מלאכותי שמביא רק את הג'יפה המעצבנת של החול (טוב שלא הביאו זפת ומדוזות, אני אומרת) בלי הכיף של הגלים והמים המלוחים. נן מאד רצה לנסות את מתקן הסימולציה של גלישת הגלים וזו הייתה השקעה טובה כי הוא ממש נהנה וגם נרטב כמו שצריך. אני הסתכלתי בו בקנאה כי ממש רציתי להירטב גם (כמובן שלא חשבתי להביא לנו בגדי ים). מכרו שם Paletas .ארטיקים מפירות שנתקלתי בהם לראשונה במקסיקו. היה ברור שהם יהיו שווים פי כמה מארטיקים רגילים. אני בחרתי באננס, טוליו באסאי בננה ונן בענבים. כמובן שנן התאכזב שלא היה לזה טעם של מי סוכר וצבע מאכל כמו בארטיקים רגילים. בסוף שלו היה הכי שווה וטוליו ואני חיסלנו לו.

בהשראת הpaletas הכנתי גם בבית מפסיפלורה ומנגו במתקן להכנת ארטיקים מסיליקון ויצא ממש שווה. היום חיסלנו כמה וכבר דאגתי לאספקה שוטפת.

מחרתיים נעשה קניות לבית ספר. יש בזה משהו שתמיד מרגש אותי.