המקום של ג'וליאנה

אני מתחילה להאמין בגמדים קטנים שמגשימים משאלות. אחרת איך אפשר להסביר את השלג הזה שמגשים לי את האפשרות לקחת חופש באמצע תקופה עמוסה ושואבת בחיים. סוג של משאלה קטנה שמוגשמת לי. יהיה זמן איכות זוגי  ומרק יהיו ספרים וסדרות ואולי גם סידורים  וכל זה ייכנס לסופ"ש הארוך הזה.

קשה לי  להשלים עם זה שכשעושים הרבה דברים לא עושים אותם מושלם מצד שני אם דברים נעשים בצורה כלשהי הם נעשים ואם דברים נשארים בשלב התכנון והרצון הטוב ובכן, לא קורה כלום. לאן זה לוקח אותי? אולי לזה שאני כותבת פה עכשיו כדי להישאר כותבת וכדי שבבלוג שלי יהיו שאריות תיעוד של החיים שלי גם אם לא כל פוסט הוא הברקה קוסמית. אולי הבלוג הוא גם סוג של תקשורת עם עצמי שהוזנחה לאחרונה ודווקא בא לי. אין לי הרבה זמן לתקשורת עם עצמי.