המקום של ג'וליאנה

היום ישבה ברכבת מולי אם אתיופית עם פעוטה בת שלוש. הפעוטה פטפטה והאמא חייכה אליה ודיברה אליה בקול רך. אני רוצה את זה עם הלא פעוט בכלל שלי. האם זה מתאפשר עם ילד שמצמיח קוצים של גיל 9?אנחנו כל הזמן רבים בזמן האחרון.

היום אתגרתי את יכולות האירוח שלי ואירחתי את המשפחה על שולחן ארוך מאד ואת הכול ארגנתי בכמה שעות. אירוח מלחיץ אותי אבל מצד שני יש בו משהו מתגמל. הישיבה ביחד והיכולת להקשיב ולקבל אהבה וגם לתת אהבה וזה ביום רגיל.

אני רוצה שוברי שגרה משמחים. חשבתי על כמה אני רוצה לצפות בסרטים של מבוגרים וללכת להצגות של מבוגרים ולחזור לעשות ספורט ויש עוד כמה סביבי שרוצות אז אולי אצליח להרים משהו? בינתיים שוברי השגרה שסביבי לא כל כך משמחים.חמי בשיקום אחרי הניתוח ולפחות הוא לוקח את זה בקלות ושמח בדברים הקטנים כמו באלפחורס ששלחתי לו וביכולת שלו לדבר הרבה יותר מבדרך כלל כשהוא ליד חמותי. אוליז ה סוג של גילוי עצמי מחודש?

אולי מחר אצליח לעשות תקן בעבודה.

שלושה החמיאו לי על השיער הג'ינג'י שעשיתי לפני חודש. ככה זה כשעובדים עם קהל שלא רואה אותך בשוטף.

איך מרזים בלי לאבד את שמחת החיים? זו שאלה שאני רוצה לבחון. קשה לי עם דיאטות ואני לא מאמינה בהן באמת.מצד שני אני רוצה לרזות.