המקום של ג'וליאנה

הפעם דילגתי על יום.

אתמול עשיתי בדיקה אצל האופטיקאי לאחר שטעו בצילינדר. התוצאה היא שיעשו לי עדשות חדשות. מקווה שאז אתחיל לראות חלק.

אחרי האופטיקאי הסתובבתי בממילה. קניתי קפסולות קפה ומצאתי מתנה לגיסתי לחג . היה כיף להסתובב בשמש עם ההרגשה שיש לי אוקיאנוס של זמן.מין הפוגה כזו בתוך השגרה. שוטטתי בחנויות. מדדתי תועפות בגדים רק כדי להגיד לעצמי שאם הבגד לא מושלם אני לא קונה בגלל בעיית מקום והצלחתי לא לקנות. לעומת זאת פטפטתי עם מוכרת ממש חמודה. הכי כיף למרוח את הזמן.

אחר הצהריים היה אינטנסיבי ונן התרוצץ כל היום בין חברים אבל כשחזר גיליתי שהם כבר עשו את החזרה למבחן בתנ"ך וזה חסך לי עבודה (וגם סגרו את הפינה של ארוחת הערב). אמא של החבר של נן באמת מקסימה. כתבתי לה שאני מקווה שזה לא מכביד עליהם והיא ענתה שזה בחברות ובכיף.מרגישה שאנחנו לא מספיק קלילים בנושא הזמנת חברים. נקודה לעבוד עליה.

בכל זאת מצאתי כוחות לשבת עם נן לקרוא יחד את "אליפים" והסיפור כל כך תפס אותו שבלילה הוא קרא לי כדי לספר איך התקדמה העלילה. אני כל כך שמחה על זה כי זה ספר איטי והשפה שלו גבוהה. עדיין נהדר ומעורר מחשבה.

הספקתי לצבוע את השיער. יצא קצת כהה הפעם אבל לא נורא.

המלצתי לקולגה על ספרים מסוימים מתוך ההרצאה והיא שוקלת בחיוב לקנות אותם לספרייה. מצחיק שאני מקדמת ספרות פנטזיה.

מקבלת המון איחולים ליום הולדתי ומגלה שאני בהמון מועדוני לקוחות. צריכה להזכיר לעצמי שלא חייבים לקנות ולנצל את המבצע בכל מועדון.עוד לא יומולדת אגב!החודש רק התחיל.

מצאתי בושם ממש טוב לקנות לטוליו. בכלל השנה יש לי הרבה כמה למתנה בשבילו. בשנים הקודמות די התרשלתי בעניין מתנות יום הולדת. ככה זה כשבן הזוג שלך הוא אחד כזה שמעדיף שלא יעשו עניין מיום ההולדת שלו (ההיפך ממני). תמיד חייב להיות היבט פונקציונלי במתנה. אז הפעם הצליח לי.

יום לסנדלים!

יום לבגדי קיץ!

נראה לי שהבנתם שהרוח חיובית :)

הרוח החיובית שינתה כיוון מאז תחילת הפוסט. הלוואי שלא הייתי כל כך מודאגת מכל דבר , הלוואי שהייתי לוקחת דברים בענייניות/בקלילות. אחה"צ של בכי וצרחות אבל התגברנו על זה. שוב ענייני בית הספר ושוב תחושת חוסר האונים ותחושה של להיות בין הפטיש לסדן.אבל הצלחנו לכוון לרוח חיובית יותר. אמנם בעזרת עזרים חיצוניים (שוחד ואיומים) אבל מקווה שזה יוביל לשינוי הרגלים רעים.השורה התחתונה היא שזה עדיין הילד שלי ואני עדיין אוהבת אותו בכל נימי נפשי ושואפת שיהיה לו טוב אבל לא במחיר חינוך. וזו עבודה קשה מאד.