המקום של ג'וליאנה

תקופה של אי נוחות הקשורה לפונקציות ביתיות שפתאום מזייפות. הבית כבר לא מקום מפלט לשאוף אליו בסוף היום אלא מצבור של בלגן, נטיפי קרח במקפיא, כיור ששב ונסתם וערימות כביסה לא נגמרות.

חיים, בקיצור.

ואז מאבדים את המפתח של האוטו בקניות בסופר ומשתגעים כי אין מפתח ספייר ואז טוליו מוצא אותו בארנק.

ואז שמחים שמשהו שלא תפקד פתאום מתפקד.

יש משהו משחרר בכך שמקבלים את חוסר המושלמות של החיים ולומדים להעריך את הדברים הפשוטים.

היום קבענו עם חברים לעשות פיקניק ליד הים. כל כך כמהה לים.

היה ממש מעולה ואפילו הספקתי להיכנס לים. היה צפוף אבל עצם המגע שלי עם הים הספיק לי.