לפני חודשיים התחלתי ללכת למטפלת בפרחי בך ומה שהכי הקסים אותי בשיטה היה שהיא ידעה להרכיב לי תמציות שמתאימות למה שאני צריכה , לאחרונה היא הוסיפה לי את תמצית העשיה.
ומאז אני מרגישה שאני פחות דוחה דברים. אפילו הגעתי למשימת המשימות שזה להחליף לארון חורף. זו משימה שדחיתי כבר המון זמן. גם החורף דוחה את הגעתו בהתאם אבל כבר לא יכולתי למצוא בגדים בארון.
חוץ מזה המרפסת שלי מטופלת יפה , יש כבר כמה נבטים מבצבצים ממה שזרעתי.אפונה ריחנית וכובע נזיר. הם מזכירים לי שיגיע גם אביב.
וגם בעבודה אני מצליחה לשלב דברים במינימום זמן. למען האמת אין לי זמן לכלום ואני מגיעה לתקופה השואבת. נובמבר דצמבר הם החודשים שבהם כל המוקד שלי בעבודה. לפחות עכשיו אני רואה את זה בפרספקטיבה של הזמניות והדינמיקה הקבועה של העבודה. קשה לי לפעמים אבל פחות מבעבר. אולי כי למדתי להתנהל בתוך זה ולדעת לחלק את הזמן נכון וגם להציב גבולות. השנה זו פריצת דרך בשבילי עניין הגבולות ואני כבר לא מסכימה אוטומטית ומה שיפה זה שגם לומדים לכבד את הגבולות שאני מציבה.מי יותר מי פחות.
אי אפשר לייחס הצלחות לטיפול ספציפי אחד אבל אני מרגישה שעצם זה שאני מטפלת סוף סוף במה שצריך לטפל זה כבר סוג של דלק שמניע דברים.
רק שימשיך.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
