המקום של ג'וליאנה

מגלה שאני מתקשה להיכנס למצב חופש ומתעוררת בשש וחצי בבוקר ומגלה שכולם התעוררו לפני. קטע מוזר.

השנה החלטתי לפטור את עצמי מהעול שנקרא מתנות לחג, לדעתי לרוב האנשים מתנות ככל שהן יפות או מושכות הן דבר די מיותר שתופס מקום. במקום זה עשינו הזמנה של זר פרחים לערב החג. לדעתי בזה סגרנו את הפינה.

למרבה הצער לא פטרו אותי מהעוף השנתי ותפוחי האדמה . כרגיל יזמות היתר שלי לאורך השנים קיבעה אותי בתפקיד אם כי בניגוד לאחותי אני לא מארחת כמות בלתי נתפסת של אנשים אז עוף זה באמת בקטנה.

עוד עניין ראוי לגינוי זה שלא עשינו שום ניקיון פסח. יש אנשים שרואים בזה חייזרות מצויה אבל כשחוזרים מהעבודה בערב ומגיעים לסוף השבוע בלי כוחות אין כוח לפרויקטים גרנדיוזיים כמו סידור פסח והחמץ כן או לא לא עומד בראש מעיינינו. 

בקיצור יש לנו פסח לייט, סדר לייט (יחסית! הכול יחסי) , מתנות לייט ואולי יש סיכוי שיום אחד אפסיק לתעב את החג הזה.

יום אחד אצליח לנתק את נן מהמסך ואז זה יהיה מושלם.

היום יצאנו לטבע לחורבת סעדים (או חירבת סעדים) למעשה בעיקר ישבנו על שולחן פיקניק ואכלנו ואחר כך טיילנו קצת באיזור וספגנו שמש של תחילת אביב.ככה זה כשגם אנחנו וגם חברינו פדלאות מצויות. הילדים שיחקו כדורגל במגרש הסמוך.

את החירבה עצמה לא ראינו אבל זה לא כזה נורא.

בסוף הילדים שבו למסכים.

נראה לי שרוב החג יהיה ככה. יש לנו נסיעה אחת לכנס קלאש רויאל (רק לילדים) ונסיעה אחרת לתערוכת הביטלס החדשה במוזיאון בחולון.