הכתיבה הפכה אצלי מדבר משמעותי בחיים לדבר זניח. מרגישה שהבלוג מלא
בקורי עכביש (לא יכולתי להתאפק ולהשתמש בפעם המאה בתיאור הזה) וקורי העכביש
מסתבכים לי בשער .ואני שואלת את עצמי איך זה שכתיבה שהייתה לי כל כך משמעותית פעם
נמצאת כל כך נמוך בסדר העדיפויות שלי. אני זוכרת שהכתיבה הייתה ממש משמחת אותי.
הישיבה הזאת מול הדף הריק של הבלוג, הציפייה לתגובות, התחושה הזאת שסוף סוף מצאתי
את מה שאני טובה בו.
שוב שומעת את הקולות "יש
טובים ממך" , "את לא מספיק מעניינת", "החיים שלך לא מספיק
מעניינים". וזה קול פנימי מטמטם ולא מוצדק כי בלוג זה המקום שנותן לגיטימציה
לכול גם לכתיבה גרועה. אולי הוא פחות מצליח אבל הוא נותן מקום גם לחיים לא מספיק
מעניינים. שאולי כן מעניינים.
אז אולי אני האישה הסתמית שחיה חיים סתמיים אבל מביאה לעבודה מניפה בגלל
המזגן המזייף ויש משהו בתנועת המניפה שמשעשע אותי. מעין פוזה מוגזמת כזאת, לא מפה.
ויש לי מקרר מלא בליים כי אני מאד אוהבת ליים ואני שותה המון בזכותו.
בקבוק מים עם ליים ואני קצת יותר מרועננת.
אתמול רבתי עם הגנן. משפט של אשת אצולה דקדנטית אבל בפועל טיפוס אגרסיבי
שעובר מבית לבית והתלבש עלי כי אני ועד הבית ולא הפסיק לחפור ולנסות לדפוק אותי
במחיר (לשכן הגבר שדיבר איתו קודם הוא נתן מחיר אחרואת זה לא יכולתי לסבול). עשה
עבודה טובה ומחק לי עוד נדבך אשמה קטן שרובץ עלי כי צמחו הרבה קוצים בכניסה לבניין
ולא היה לי ראש לזה אבל גם הצמיח לי וריד פועם במצח.
השבוע הנן שלי יהיה בן 11. הוא היה פעם עובר פה בבלוג הזה וגם תינוק
וילדון רך וחמוד ומקור דאגות ועכשיו הוא מתבגר ומקור דאגות (אני רואה את זה כצדק
פואטי כי זה לא שאני הייתי יותר טובה בגיל הזה)ואני מקווה שאני אצליח אתו ושיהיה
לנו קשר טוב בעתיד. מוזר לי לחשוב שלפני 11 שנה הוא זז לי בבטן והיה בשליטתי
המוחלטת ועכשיו הוא יותר ויותר עצמאי וזה משחרר מצד אחד אבל מייצר איזו כמיהה של
געגוע מצד שני וכמובן דאגות.
וחוץ מזה אני לא מבינה את הפרדוקס שבהתלהבות שלי מקיץ כשאני בחורף
והרצון העז שהקיץ יעבור קצת כי הוא מקשה עלי מאד. החום מעצבן והמזגן מעצבן והפחות
מדי עבודה מעצבן ובאופן כללי תחושת חוסר
איזון. ברור לי שבינואר אקטר על העומס והקור והגשם המעצבן והכביסה האינסופית ועל
בית הספר שלו שמטיל עלינו משימות.כנראה שלכל חודש קיטורים משלו.
המנוס מהחופש זו אני אבל אני כל כך רוצה חופש . אוף.
אז זה מה שקורה אצלי. אוגוסט וזה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
