המקום של ג'וליאנה

החלטתי לחזור לפרויקט 100 ימים של אושר.

1. גיליתי בזמן האחרון שאין לי את החשק המטורף הזה לקנות. בהתחלה חשבתי שזה רגעי אבל זה נמשך ואני שמחה על זה כי באמת יש לי הרבה יותר מדי דברים והייתי רוצה להיות מתוכננת ומדויקת יותר במה שאני קונה.

2. התחלתי את החופש. נסענו לאילת. נסיעה קצרה ונטולת יומרות (יום אחד ודי) לחגוג לנן את יום ההולדת. אני שמחתי לגלות שמצאתי את הכוחות לזוז הצידה ולתת לו להוביל את היום כי זה היה בשבילו. היינו בבריכת המלון, אכלנו צהריים במסעדה איטלקית טובה. היינו בקניון במקום בים ובמצבים אחרים זה היה מעצבן אותי רצח אבל בגלל שזה בא מתוך פרגון אמיתי זה היה נחמד. פשוט נהנינו יחד. גיליתי שזה נהדר לנקות את הציפיות שלי מדברים ופשוט לקחת את מה שטוב בסיטואציה. נכון אילת אוגוסט וכל עם ישראל הם לא הבילוי המועדף עלי אבל הבריכה הייתה נעימה (ואפילו לא עמוסה), ההרים והנוף המדברי היו יפים כרגיל ובסוף קניתי מין פטנט להסרת איפור שעלה לא יקר ואני מרוצה ממנו. בעיקר הרגשתי שכן היה שם חופש.

3. היום היה יום נטול יומרות. נן הלך עם חבר לסרט ואני סידרתי קצת את הבית וצפיתי בסדרה "לא בטוחה" שהיא ההתמכרות החדשה שלי. אח"כ הלכתי לשיאצו והוא כרגיל עשה נפלאות אבל גם לימד אותי תרגילים. אני ממש מרוצה מהשיאצו. גם גיליתי שנשארו לי עוד 6 מפגשים בסדרה.

4. מחר אני לוקחת את נן לגלי צה"ל להקליט המלצה על ספר. הציעו לי והמפיקה החמודה דיברה איתו והתרשמה עמוקות. הוא מאד רצה לעשות את זה בלי שום לחץ מצדי וזה ממש הפתיע אותי.

5. קראתי את הספר של סלסט אינג  "כל מה שלא סיפרתי" שהיה עצוב מאד אבל הצליח לגרום לי לחשוב אחרת על ההורות שלי. מקווה שאצליח לזהות מלכודות בהן אני מלבישה על נן את השאיפות והרצונות שלי.הספר מראה כמה דפוסים כאלה יכולים להיות הרסניים. רוצה להצליח להסתכל עליו בעין טובה ולראות את הטוב בו. צר לי להגיד אבל זה לא פשוט. לא כי הוא לא נפלא אלא כי הדחף לתקן ולחנך ולשפר חזק ממני.

ספר מעורר מחשבה ורצון לשנות משהו הוא ספר חזק במיוחד.זה בא לידי ביטוי עם נן בקטע של הקריאה. אני לא מפסיקה להציף אותו בספרים ולאחרונה הוא לא נהנה מקריאה.