המקום של ג'וליאנה

אולי זו לא חוכמה למצוא אושר בימים שהם ימי חופש שאמורים להיות מאושרים בהגדרה אבל מי אמר שתמיד חייב להיות קשה.

ביום השלישי עשו לי מושלם את הקפה בקפה הקבוע שלי שהוא דווקא ליד העבודה. הגעתי לשם בגלל הספר שלי (נאמנות עיוורת וטרמפ לשם). אח"כ היה לי זמן להרוג כי הקדמתי מאד אז הלכתי לחנות הספרים השכונתית ושם, הפתעה, פגשתי בחורה מגניבה שפעם עבדה במקום העבודה שלי. ניהלנו שיחה שהייתה עמוקה ומצחיקה בו זמנית ואח"כ בגלל שהפרעתי לה במקום העבודה שלה התחלתי לסדר את הספרים והיומניםוגיליתי כמה אני נהנית מזה. עשייה תוך כדי שיחה. מושלם.

אל הספר שלי הגיעה אישה שהחליטה לשמור על שיער השיבה והייתה מאד מבולבלת וקצת נסערת.כל כך הבנתי את התהליך שלה. במידה מסוימת אני לפעמים משתעשעת במחשבה הזאת להשאיר את מה שיש ולהפסיק את השעבוד של הצביעה אבל אני לא מצליחה. יותר מדי קולות פנימיים, יותר מדי חוסר השלמה.

גם היא לא בדיוק השלימה עם זה אבל היא הייתה במקום נפשי אחר. הצטערתי שהייתי צריכה ללכת ולא ראיתי את התוצאה. הספר שלי היה מאד רגיש ומקצועי איתה וזה היה יפה לראות.

נפגשתי עם אחותי. לא התראנו הרבה זמן וסוף סוף היה לנו את המרחב לנהל שיחה טובה ועמוקה. הגעתי למסקנה שאני רוצה להדק את הקשר איתה.

ביום הרביעי: בילוי משפחתי בבאולינג, איקאה ולשם שינוי לא יצאנו עצבניים משם. נן וטוליו הרכיבו את ארון הנעליים החדש ועבדו נפלא יחד. אמי וסבתי הגיעו לביקור והפעם הייתי נינוחה ושמחה והיה כיף.

היום החמישי היה כנס מיתופיה. יש לי חברות שכבר שנים מעודדות אותי ללכת והפעם הלכתי. היה כנס מעולה. הכנס עוסק בספרות פנטזיה ומיתולוגיות אבל לא רק. גם פגשתי הרבה חברות, כולל כאלה שבאו מרחוק וגם הרצאות נפלאות, מרגשות ומצחיקות ובעיקר מוסיפות ספרים לרשימת הקריאה המתארכת שלי.חוץ מזה להיות מוקפת באנשים נלהבים מקריאה וידענים זה עונג בפני עצמו.

חוץ מזה החבר של נן חזר מחו"ל ונן ממש נהנה לפגוש אותו שוב וכשנן שמח אז גם אני.

החופש הזה היה ממש נפלא!