המקום של ג'וליאנה

היו לי יומיים מעייפים מאד אבל מלאים בדברים טובים.

יום 9

יום כיף מטעם העבודה. שכלל סיור גרפיטי מגניב ביותר ומעורר השראה וגם סיור בתערוכת הביטלס במוזיאון הילדים בחולון שהיה דומה למה שכבר הייתי אבל ביטלס זה תמיד אחלה.

הלכנו המון ברגל וזה כיף לזוז.

יום 10. היה אמור להיות לנו סיור ב"דיאלוג בחשכה. נן ואני ועוד חברה והבן שלה. לצערי מסיבה עלומה ההזמנה התחרבשה ולא יכלו להכניס אותנו לסיור. אבל באופן מוזר שמחתי כי הייתי עייפה מאד מהטיול שהיה יום קודם והתאים לי משהו קליל ולא מורכב נפשית.

אז הילדים הלכו לסרט ואנחנו ישבנו בבית קפה וקשקשנו.

הצלחתי לא להגרר למריבות קשות עם נן גם כשהוא התחיל לעצבן.

קניתי (סוף סוף) את הציוד לביה"ס.בפחות שמחה מבעבר. אולי כי אני כבר יודעת שתוך יומיים הוא יהיה הרוס אבל זה לא חשוב. את זה כבר הפנמתי. לא ברמת החשיבות שאני מייחסת לזה, בכל מקרה.

ראיתי את "המתמחים" שזו סדרה שאני מאד אוהבת. לדעתי בגלגול הקודם הייתי רופאה. יש לי משיכה לתחום אבל חוסר כישרון בתחומים הריאלים מה שהופך אותי לבלתי מתאימה. הרופאים בסדרה הם אנשים שיש להם גם אישיות טיפולית ולא רק מוח אנליטי והם היו מאד מרשימים בעיני בדרך בה הם מקבלים במהירות החלטות הרות גורל ותוך כדי מוצאים זמן להרגיע את המטופל .

התקשרתי לחברה ספונטנית אחרי שלא דיברנו המון זמן והצלחנו לנהל שיחה ממש נחמדה.

וסוף סוף מרגישים קצת סתיו.