המקום של ג'וליאנה

כבר נואשתי מפוליטיקה ומפוליטיקאים ובעיקר מדיונים רועשים סביב הפוליטיקה. המשפחה המורחבת שלי נגועה בחיידק הפוליטי בצורה חריפה. אמנם אין לנו פוליטיקאים במשפחה אבל הדעות הפוליטיות שלהם בלתי נסבלות. כמובן שמיקמתי את עצמי על הקצה השני של הסקאלה הפוליטית ואפילו הלכתי להפגנה או שתיים שגרמו לי לתחושות תסכול יותר מכל דבר גם בגלל הקהל האגרסיבי ואזלת היד של המשטרה והתחושה שאי אפשר להביע דעה בלי להגיע לסכנה ממשית. בשלב מסויים נמאס לי בכלל לראות את העולם בפריזמה של ימין שמאל והצד החברתי, זה שנוגע לאינטרס הצר שלי הוא שמעניין אותי ביותר.

אז נכון, שראיתי בבולדוזר את ההתנהלות הדוחה של עמיר פרץ וההסתדרות, מה שגרם לי להיות ממש נגדו אבל זה שכנע אותי סופית שזו המפלגה שתשרת את האינטרסים שלי לפחות ברמת ההבטחה.

מאד חסרה לי אג'נדה חברתית מוגדרת במפלגות אחרות. ומרץ מאכזבת.

ותודה לגברת הראשונה של השמים על שעוררה בי קצת מודעות חברתית רדומה.