המקום של ג'וליאנה

עכשיו אני מתחילה להבין את שונאי הקיץ... תמיד אהבתי את הידיעה שאני יכולה לצאת בלי שכבות והיום אני מרגישה שכל האנרגיה אוזלת ממני.

היום שרפתי שעתיים וחצי מחיי בקופת חולים. כבר אי אפשר היה לדחות את פתיחת כרטיס מעקב אצל האחות וצירפתי לתענוד בדיקת המסת סוכר....

פורטונה הייתה לצידי, כמו שמרגי אומרת, ולא היו הרבה אנשים אז האחות הואילה בטובה במרווח הזמן לפתוח לי כרטיס כי בדרך כלל הם לא עושים את זה בשעות האלה...

אפסיק כאן. סיפורי קופת חולים זה דבר משעמם ביותר.

הברזתי לעבודה אחת כי לא נראה לי נכון לבזבז עוד אנרגיה ונסיעות על שעה וחצי עבודה.

מועדון הקריאה תופס תאוצה... אפילו קיבלתי עליו המלצה מקולגה (היא בטח תגיע מתישהוא  לכאן , אם לא כבר). למי שלא יודע הוחלט להעמיד בחירה בין שלוש אפשרויות:

1. לקרוא את לוליטה בטהרן /אזאר נאפיסי

2. מאה שנים של בדידות /גבריאל גרסיה מרקס

3. אל תגלה / הרלן קובן.

אני לא בעד קובן אבל שתי האפשרויות האחרות נראות לי. אז בדמוקרטיה כמו בדמוקרטיה....

לגבי השמות, הוצעו עוד שמות. כרגע אני במצב רוח עצלני אבל בקרוב אעלה פוסט עם כל השמות לבחירתכם. דמוקרטיה זה דבר מעייף לפעמים.