המקום של ג'וליאנה

מדהים כמה הריון משנה את הלכי הרוח של סביבתך. כאשר הייתי רווקה (עם בן זוג) לכל העולם היה מה להגיד: "כמה נהדר שיש ילדים, ילדים זה שמחה (מפי נהג מונית גרוש שטוחן שעות כדי לשלם מזונות)",

"אסור לחכות יותר מדי (מפי שכנה, קליינטית בספרייה , משפחה ועוד)", "למה אתם לא מתחתנים ?" (מכל העולם, אשתו, אחותו ובת דודתו הצולעת)

"אין לך שום דבר שיגרום לך לסיפוק יותר גדול מילד, עד שלא יהיה לך ילד לא תממשי את עצמך...."

"נו, מה איתך? מה עשית בחיים? איך התקדמת? (הסאבטקסט הוא שאם לא התחתנת ואין לך ילדים אז שני התארים שלך לא שווים כלום)"

והיום:

"חכו חכו... בקרוב לא יהיו לכם חיים, לא שעות שינה ולא זכויות אדם.... עצירים עירקיים יקבלו יותר זכויות מכם..."

"חכו חכו... תיכף תדעו מה זה לדאוג לילד עד שתצא נשמתכם...."

"חכו חכו תיכף תוציאו את המשכורות העלובות שלכם על חיתולים ומטרנה...."

המסקנה: אנשים אוהבים לראות את האחר סובל, אם הוא רווק חסר דאגות (נניח) אז מעודדים אותו להכנס למסגרת, וכשהוא נכנס למסרת אין שמחה גדולה משמחה לאיד....

ועדיין אני יותר סקרנית מאשר חוששת לדעת איך יהיה להיות אמא ....

אנשים עדיין לא מעבירים וישים חופשי על הבטן שלי אבל כבר רצות בדיחות ה"אכלת יותר מדי" "מה זה הכרס הזאת..." התשובה המוכנה שלי היא שזו כרס בירה.

הבנזוג קנה מכונית במהירות שיא. להפתעתנו  ומה השאלה הראשונה שלי: לא כמה זה עלה, לא איזה דגם -מה הצבע שלה?

(לבן משעמם)...