אתמול בלילה גריגורים החליט שמספיק ישנתי על הבטן ושלח לי בעיטות מכאיבות שגרמו לי להתהפך. זה לא ייאמן איך בין יום אני מרגישה שעברתי מאשה בהריון סטנדרטי ללוייתן בינוני. הגב התחתון כואב לי ואני מרגישה כבדה מאי פעם.
אתמול התחלתי לחפוף את המחליפה שלי (יש מקומות שמזיזים עניינים יותר מהר). היא עושה רושם בסדר. הבעיה היחידההיא שזה מזכיר לי כמה משעממת העבודה שלי בעצם וכמה מעצבן זה ללמד אנשים את היבודה המשעממת שלי.
אתמול התחלתי להבין מה זה אומר התקף קינון. התחלתי לסדר את הבית, לשאוב אבק ואף חיסלתי את ערמת הכלים בכיור. בקרוב אתלבש על הסדינים בארון (פעולה שהייתי צריכה לעשות לפני חודשים).
חדר התינוק קצת טורד את מנוחתי... יותר נכון העדרו.ומה שלחיץ אותי זה סיורי החנויות שחמותי עושה כבר זמן מה, מסתבר.
אבל היה לה רעיון טוב לקנות חלק מהריהוט משומש. אני בעד. הרי התינוק לא ירגיש עשוק עם מיטה משומשת, ובעתיד יהיו הוצאות חיוניות יותר.
אני שוקלת לפנות לגמ"ח עריסות . הרי ממילא נעבור עוד מעט דירה (מקוווה שעוד מעט).
הבעל גילה מידע על הדירה שנדלקנו עליה (והייתה קצת יקרה). יש בבניין שכן מוזר עם תספורת מוהיקן מעל גיל 30, ששמעו יצא למרחוק. אמרתי לו שמה שמטריד אותי זה שמוהיקן זה כל כך פאסה.
אפרופו שכנים מוזרים, לפני כשנה שמענו דפיקות ורעשים מעצבנים באמצע הלילה ובשלב מסויים דופקת לנו בדלת המשטרה: מסתבר ששכנים הזמינו אותם כי חשבו שאנחנו מרעישים. אחר כך עלה השכן כמה פעמים ולא האמין לנו שאנחנו עסוקים בלנסות לישון (הוא חשב שאנחנו מחביאים את כלי העבודה).
הסוף היה שהבעל ירד והאזין לכל הדלתות בבניין עד שאיתר את מקור הרעש. הפעם זה היה בשעה נורמלית, השכן עלה כהרגלו אלינו ואז נשמעו הדפיקות. הבעל לקח אותו ביד אל מקור הרעש. וכך נפטרנו מהשכן החשדן אם כי הרועש חזר לסורו.
מאז כל פעם ששומעים רעש אני אומרת לבעל שצריך להכין כיבוד כי עוד מעט באים אורחים.
אבל חוץ מהתקרית הזאת ב6 השנים שלנו בדירה לא היו בעיות מיוחדות.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
