המקום של ג'וליאנה

כנראה שאני פסולת חיתון...

זו רק אני או שלהתקשר בשביל שאלה פשוטה לבנק ולהגיע למוקד הטלפוני ושם לשמוע מענה קולי שמתנצל על ההמתנה ואז להגיע למוקדנית שתעביר אותך למקום לא נכון ואז שוב "סליחה על ההמתנה" ואז להגיע למקום הנכון אבל אף אחד לא יודע לתת לך תשובה  נורמלית ואז זו שכולה לתת תשובה נורמלית כבר לא נמצאת והיא תחזור אליך מחר, ואז לא חוזרת וכל העניין מהתחלה במשך שלושה ימים .... זה שירות גרוע ?! וזה כשיש לך כסף.

אני עדיין רועדת מעצבים ואת השיחה הרביעית שעשיתי (כל שיחה 45 דקות) עשיתי לפני שעתיים.

אייקון מתפוצץ מזעם.

ואני עייפה וזו בעבודה שתמיד לוקחת חופש שוב לוקחת חופש ואני אפילו לא מרגישה נוח עם המחשבה לקחת חופש שלא לדבר על הבזבוז הגדול בלקחת חופש עכשיו ומצד שני מה אעשה עם החופש? אני לא מצליחה לציין מספיק דברים שממש מתחשק לי לעשות שמצריכים לקיחת חופש כי אז הייתי לוקחת חופש.

והשבועות הצפויים לי כפי שמסתמן הולכים רק להיות גרועים יותר מהשבוע הזה שכם הוא לא משהו.

וביום שישי אנו צפויים להפגש עם בעל הדירה שחשבנו שאנחנו הולכים לקנות ממנו את הדירה וסגרנו בע"פ איתו על דברים שפתאום לא מקובלים עליו אבל בהחלט מותר לו לסגת. כבר מזמן לא היה לי יום שישי חופשי ונורמלי.

אווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף

* עדכוני השעה: כנראה שהכי טוב ללכת לבנק. הלכתי לבנק, דיברתי עם המנהלת שהייתה חביבה מאד ויצאתי עם תשובה קונקרטית.

* כנראה שכשישנים טוב הכול נראה יותר טוב.

* ולווט היא דבורית שרגל. המחשבה הראשונה שלי הייתה איך לא חשבתי על זה? זה כל כך הגיוני פתאום.