המקום של ג'וליאנה

אתמול גמרתי את "דמי מפתח" של יהלי סובול וממש נהניתי. ממש יכולתי לדמיין את הדמות של הגיבור, איתן שהוא ספרן במקצועו. דמות מאד סקרנית וידענית ומצד שני מסתגרת, שהמציאות אליה הוא נקלע מכריחה אותו לפעול ולהגיע לקומות שלא דמיין.

יכולתי לראות את עצמי בסיטואציה הזאת.

ראיתי את "מוכרחים להיות שמח" וממש התאהבתי בדמות של שמחה. יש לה קסם אישי בכמויות.

אתמול קיבלנו טיוטת חוזה. זו בהחלט התקדמות משמחת.

אבל היום התחושה שלי היא שהיום נמרח ואנחנו עוד נוסעים להורי הבעל. אין לי הרבה אנרגיות וחשבתי להבריז אבל אז הגעתי למסקנה שיהיה לי יותק קשה לבד בבית ויהיה יותר קשה לנסוע אליהם בשבועות הבאים.

אני כבר לא יכולה להתכופף ומרגישה קצת כמו פילה.

אם כי המשקל לצידי. 9 קילו זה לא נורא לעוד מעט שבוע 33.

אני שונאת את ימי ראשון. לאחרונה אני צריכה כל הזמן לרוץ ממקום למקום וממש נמאס לי מזה.

עם המזל שלי פיספסתי בקורס הכנה ללידה את המפגש שהכי היה יכול להיות לי שימושי (אפידורל, כן לא מתי) ולא היה לי חשק להשלים אותו ביום אחר בשבוע.

אבל יום חמישי הבא הוא יום חופש ואני מתכוונת לנצל אותו במלואו. כולל ביקור אצל מיקלה והפיצקולה שלה וכן סרט עם האיש (פסטיבל הקולנוע  ).