בבקשה אל תגידו לי שאני צריכה ללדת כל רגע......
בבקשה תגידו לי שיש עוד זמן ושאני יכולה לעבור את התאריך המשוער.
אני מתחילה להבין מה זה אומר שהתינוק יורד. פתאום מרכז הכובד שלי משתנה והוא לוחץ לי על הסרעפת. כיף חיים....
ומחר אני מכינה תיק, הפחדנות הפתולוגית שלי מעצם ההכנה מלחיצה אותי.
פדשתי בשכונה מישהי מקורס הכנה ללידה. בהחלט יש מצב שנלד ביחד. למרבה ההפתעה, היא שותפה לרגשותי ומעדיפה לדחות עוד קצת.
אתמול היה לי יום חופש שלם שנוצל בהחלט טוב. ישבתי עם מיקלה ופיצקולתה בטל בייגלס. מיקלה נראתה מאוששת ופשוט מצויין. מלאת חיים וצבע ובכלל מרוצה מהחיים. היא סיפרה לי שכשביקרתי אותה בפעם הקודמת היא הייתה אאוט לגמרי. מה שנהדר בה שהיא מספרת גם על הקשיים ותמיד נותנת לך את המקום שלך בשיחה. גם עם תינוקת.
היא גם יודעת להקשיב ולא שופטת. בקיצור כל כך מה שאני צריכה עכשיו.
דיברנו המון וגם הספקתי שיעוק נהיגה, ביקור אצל הסבים שלי ופגישה ספונטנית בקניון עם הבעל על שייק פירות. ואפילו ביקור ב"שילב"לקניית מתנה לחברה יולדת. כנראה משהו באוויר-כולן יולדות או בהיריון....
וזה בלי מחשבות על מלחמה ומוות.... כל כך טוב !