המקום של ג'וליאנה

פוסט ללא תינוק....

לפני 4 שנים כאשר למדתי ספרנות ומידענות היה לנו קורס על ניהול ידע שגילה לנו את עניין הבלוגים. בעקבות עבודה שעשיתי על בלוגים הגעתי לישראבלוג. התחלתי בתור קוראת לא מגיבה וכך הגעתי לאחת, לרדרל, ל נ' שהייתה פעם וירטואל קרמבו, לנינה ואליאנה ועוד רבים ורבות.

(סליחה על העצלות אבל אין לי כוח לקשר לכל הבלוגים).

לפני כשנה מצאתי את עצמי פעילה הרבה יותר בבלוגוספירה. גיליתי שיש לי מה להגיד וכתבתי תגובות.

היה לי פחד מסויים לכתוב בלוג בעצמי ולאבד שליטה על מידת החשיפה והאנונימיות וכך החזקתי מעמד כחצי שנה. לי, חברתי מהעולם האמיתי התחילה לכתוב בלוג לא אנונימי וממש עשתה לי חשק. ואז במרץ הגעתי למקום בו ממש רציתי להתחיל לכתוב, הצורך בער בי  במיוחד בגלל שאחרי מספר שנים בהן הייתי באותו מקום הגעתי לשנה מלאת שינויים בחיי. וכך פתחתי בלוג.

ואני לא מתחרטת על אף רגע. היה לי כיף שבלוגרים שקראתי במשך שנים הגיבו לי והיה לי כיף עם הידיעה שקוראים אותי וממליצים עלי. התגברתי על הצורך לבדוק כמה קוראים אותי וכמה מגיבים (טוב, לא לגמרי).

ועכשיו כשאני בבית עם תינוק בחופשת לידה אני מרגישה שהבלוגוספירה תורמת לי יותר מתמיד....