כמה זה מוזר לי ומדכדך היא להיות סגורה בבית ולהפוך את עצמי למה שאני מכנה : אמא ציצי כי בערך כל מה שאני עושה זה להניק. ההנקה זו אחת הפעולות הכי משעממות שיכולות להיות , מה גם שזה תמיד כשאין מה לראות בטלויזיה.
אתמול הינקתי מול "ציפורים מתות בסתר" .
ג'קו המסכן הצטנן והוא מצרצר דרך האף בצורה מעוררת רחמים. מצד שני אין לו חום או סימני מחלה שדורשים לקחת אותו לרופא. השיקול הוא שהוא עלול לחטוף משהו בדרך לרופא. ניסיתי תמיסת מי מלח.
התחלתי לקבל אורחים כך שהלו"ז שלי יהיה מלא במשהו שהוא לא הנקה אכילה ושינה. השבוע מוקדש לצד שלי ובשבוע הבא נראה. מצד שני הבית שלי הוא ממש לא משהו להתגאות בו. מזל שבמשפחה שלי הסטנדרטים יותר נמוכים ולא יעבירו לי אצבע על משטחים מאובקים.
אולי בכל זאת יהיה לי קל יותר ככה.
מתכננת יציאות עם ג'קו. החלטתי שיש גבול כמה אפשר להיות סגורים בבית. הבעיה היא שאין לי רשיון נהיגה והעגלה נמצאת בתא המטען של האוטו כי אנחנו גרים בקומה גבוהה ללא מעלית. הפתרון הוא מנשא אבל המנשא שקיבלנו לברית לא הכי נוח.
לבולבולון של הפשוש שלום הוא אדום משהו ועם מין קרום שאמור לרדת בשלב זה או אחר אבל ממש לא כואב לו. הוא בוכה רק כשהוא רעב או כשהחיתול מאד מלא.
זהו, חיים מרתקים יש לי. אני קוראת את "שחיטה שחורה" של שחר מגן. יש בספר משהו קצת טווין פיקסי אבל הוא מוזר מדי בשבילי. הגעתי לאמצע אז כנראה אסיים.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
