התחלתי לדחוס לתוך הימים הארוכים מגוון פעילויות. החל מביקורים קצרים של המשפחה הקרובה (מהצד שלי כי הבית במצב לא ראוי לארח בו את חמותי שאמנם מתה לעזור אבל יש לה סטנדרטים כאלה של ניקיון שהאיש המסכן שלי יאלץ לקרצף לפני בואה) ואפילו הצלחנו להכניס ללו"ז טיול עם ג'קו בתוך מנשא קשירה.
הטיול היה ממש הברקה של חברה או יותר נכון ידידה שהאישלי עבד איתה בזמנו ואני עבדתי עם בעלה ואז גילינו שהם גרים בניין לידינו. לה יש ילד בן שנה וכרגע היא מובטלת אז היא הציעה להשאיל לי את מנשא הקשירה שלה ולצאת לטייל עם הגור הקטן.
וכל עשינו טיולון בשכונה וג'קו היה מאד מרוצה במנשא. היה ממש מהנה לדבר איתה ולקבל מגוון טיפים ובכלל להחליף חוויות אימהות.
ואני הרבה פחות מתוסכלת.
היום נראה כמה ג'קו העלה במשקל. האישלי אומר שג'קו חושב שמן ושהוא כל הזמן יונק.
אני טוענת שהוא אף פעם לא מגיע לחלב מהחלק האחורי של השד שהוא שומני ומקבל רק חלבון ולכן הוא כל הזמן רעב.
(עד לפני שבועיים לא ידעתי מה זה חלב אחורי ועכשיו גם האישלי יודע).
ועכשיו אני מתכננת כל פעם לקחת על עצמי פרויקט נקיון קטן כמו לסדר את ארון הספרים וכו' כדי להרגיש מועילה. האישלי טוען שאני לא צריכה לעשות כלום כי מספיק שאני מניקה אבל יש בפעולות האלה משהו מרגיע.
ועדיין יש לי המון ספרים לקרוא. אולי יום אחד הריכוז שלי יגיע. בינתיים אני אפילו לא מסוגלת להתרכז בדיוידי של העונה החדשה של "עמוק באדמה". אבל זה בסדר.
בקיצור, מצב הרוח משתפר מאד ומחר אחותי והאחיינים הממתקיים שלי מגיעים לביקור כי הם לא הצליחו ממש לראות את ג'קו בברית. זה חמוד כמה שהם מתרגשים מהולדתו.
פוסט לא הכי מעניין אבל זה מה שיש נכון לעכשיו. רוצה לחזור לשגרת הגרפומניה כדי לא להרגיש כמו ציצים שמחוברת אליהם אשה.
(אני מתחילה לדבר עם ג'קו כמו אינפנטילית ואומרת כל הזמן ציצי ובולבול כמו אישה בגן. חייבת להפעיל את המוח חייבת חברת מבוגרים חייבת ! טוב שיש מרחב וירטואלי)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
