המקום של ג'וליאנה

רעיון של ציפור גן עדן. פרויקט בו מציגים כמה אמיתות על עצמכם וכן חובות.

אמת

אני אדם שנראה זורם אבל פוחד משינוים

אני אדם שמשדר שלווה וקוליות אבל אני ממש לא כזאת

אני דוחה דברים לרגע האחרון כמעט תמיד. את התארים שלי סיימתי תמיד אחרי הזמן ותואר אחד באיחור של שנתיים  טברגע האחרון נכנסת ללחץ אטומי.

לצערי אני לא מספיק לומדת מהנסיון (ראו סעיף קודם) ולפעמים הדחיינות נראית לי כמו מדיניות טובה כי אז עובדים קשה ומרוכז ולא פורסים את זה על חודשים.

מצד שני אני מתפקדת מצויין תחת לחץ

אני תוהה אם אני אמא קולית או אמא מזניחה.

לפעמים אין לי כוח לגוזל ואז אני נותנת לו לבכות ואוכלת את עצמי על זה.

הייתי כמעט אנורקסית בתיכון. הקאתי כמה פעמים בטכניקה הידועה והייתה לי תקופת הרעבה של חודשיים בה הייתי אוכלת 2 פתית והמון גזר ליום.

אמא שלי הוציאה אותי מזה מהר מאד כשהביאה אותי למסעדה עם אוכל שאני אוהבת.

בשיאי שקלתי יותר ממה ששקלתי בסוף ההיריון. (כמעט 79 קילו על מטר שבעים-אמת עד הסוף)

עכשיו אני מאוזנת עם כמה קילואים עודפים (שלושה עד חמישה). חיה עם זה. ועדיין מקווה שירדו מעצמם.

כמה פעמים בחיי הטרידו אותי סוטים ורק השנה למדתי להגיב נכון באגרסיביות. אני גאה בעצמי.

אף פעם לא עשו לי עוגת יומולדת מושקעת עם המון צבעי מאכל. מעצבן שרק בבגרות אני קולטת עד כמה אימא שלי הייתה אופה נהדר (היא כבר לא אופה מטעמי דיאטה).

טוב, פעם אחת אמא שלי ניסתה אבל הצורה יצאה לא משהו אם כי היה טעים.

כשהייתי דתיה שנאתי ללכת לבית הכנסת ושנאתי המון דברים באורח היים שלי. נראה לי שאני הייתי היחידה שמופתעת כשהפכתי לחילונית.

חובות

לגבי המעבר: לא לדחות לרגע האחרון את האריזה.

להשקיע יותר בבית החדש. סוג של דף חדש.

להיות קשובה יותר לצרכים של הגוזל שלי ולמה שהוא רוצה להגיד.וגם לצרכי האישלי.

לשמור על קשר עם חברות. גם אם קשר רופף כדי לא להגיע למצב של בדידות (הייתה לי תקופה כזו שממש הקשר התרופף. זה היה אחרי שהחברה הכי טובה שהייתה לי התחתנה. אני האישלי היינו בתחילת קשר והייתי דתלש"ית טריה (דתיה לשעבר) . הרגשתי שאף אחד לא מבין אותי. נזכרתי בתקופה הזאת כשמצאתי יומן ישן . למזלי קשרים חודשו וגם נוצרו קשרים חדשים).

להתאפר כל יום כשאחזור לעבודה.

להקדיש לעצמי שעה ביום. פשוט להיות עם עצמי ולא לשכוח את עצמי בחיים המטורפים שהולכים להיות לי.

להשתמש בדברים שיש לי. זה ממש עושה הרגשה טובה לדעת שלכל חפץ כמעט יש תכלית מסויימת בחיים שלך.

לחפש תחביב ישן ולחזור אליו.

לקצץ בשעות אינטרנט. מרגישה שזה בולע לי את היום.

להמשיך לכתוב. מרגישה לפעמים שהבלוג מציל לי את החיים ועוזר לי להיות קשובה יותר לעצמי.

להמשיך לקרוא.

טוב, אם חזרתי על עצמי מצטערת....