ג'וליאנה בעבודה יום אחרי שעברה דירה בשעה 16:30.
(אבל בעבודה יש אינטרנט ובבית בינתיים-לא)
טוליו ואני חולקים ארון ללא הפרדה (זה לא ארון אלא נישה מגבס). הצד של טוליו מבולגן ושלי מסודר כי טוליו שונא להשקיע בקיפולי בגדים.
(הצד שלי בנישה פונה אל הצד שלי במיטה והצד של טוליו אליו כך שזה לא באמת מפריע לי)
טוליו: מוזר, חשבתי שיש לך יותר בגדים.
אני: א-הא !
היתרון שהמובילים שלך דוברי ערבית: אנחנו לא מבינים מה הם מדברים ובטוחים שהם מרכלים עלינו ועל הגרוטאות שאנחנו מעבירים דירה.
(הם היו מאה אחוז. זריזים ויעילים).
החיסרון: הם לא קוראים את התגיות שכה עמלנו עליהם (אם כי את המלה שביר הם מבינים)
הנולון אהב את הדירה אבל הוא לא מוכן להשאר בחדר שלו. הוא מעדיף לשכון בבטחה בחדר של אבא ואמא שלו, שמצידם הם כל כך עייפים שלא ממש מתעקשים.
זה יתנקם בנו, כך נראה.
(הוא צווח צרחות אימים בשתיים לפנות בוקר. השכנים מתים עלינו כך נראה).
פגשנו את השכן הראשון שטרח לדבר איתנו. כך גילנו שהוא הועד. טוב שמישהו לוקח את המושכות.