המקום של ג'וליאנה

אבל נכנסתי לפה כי הבלוג שלי הוא כל כך חלק מהשגרה היומית שלי שלא הייתי רוצה לחמיץ יום.

היום הוא יום חופשי מבוזבז כזה. ממש אין לי חשק להיות פליי ליידי היום. לפעמים אני וראת את זה כסוג של פורנו. מין פוטנציאל אידאלי כזה.

אתמול ישבתי עם שלוש חברותי מהתיכון לחגוג יום הולדת לחברתי. היינו החברות הכי טובות בתיכון וגם אחר כך. עכשיו אנחנו חברות יום הולדת. נפגשות ארבע פעמים בשנה לחגוג כל פעם לחברה אחרת. יש משהו מאד מנחם ומשח במסגרת הזאת.

אז אתמול נפגשנו וחברתי עידכנה אותנו בחיה שהם למעשה סוג של רכבת הרים של סיוטים. אני לא רוצה לפרט יותר מזה כי בכל זאת אלה החיים שלה אבל ממש ממש כאב לי הלב לראות ולשמוע ממנה איך מנצלים את טוב הלב הנדיר שלה.

אבל כחברה יכולתי רק לחבק אותה ולהקשיב לה בלי לשפוט וזה מה שעשיתי.

(בעבר שפטתי אותה המון על הבחירות שעשתה .אבל בשלב מסוים הבנתי ששיפוטיות זה דבר הרסני למערכות יחסים וזה בעיקר לא הוגן).

והחיים שלי נראו לי דבש.