המקום של ג'וליאנה

היום התחשק לי לצאת מאמה ספרדיה (לאדינו) כזאת עם תחת ענק וציצים גדולים (הבאתי מהבית) אז עשיתי אלבונדיגס מהספר "מטבח משפחתי" של גיל חובב.

(אלבונדיגס זה פשוט קציצות מבושלות במרק חמצמץ. במקרה שלנו חמוץ כי טוליו התפרע עם הלימון)

יצא טעים.

זוטות נוליות....

נולון אוהב להכניס את הראש לתוך הצוואר בצורה של ציפור מנקרת. הוא מתגלגל מצחוק כשטוליו עושה לו קולות של חתול או כלב. הצחוק שלו מדבק.

היום הוא דפק נשיקה צרפתית לקוף שלו.

עדיין לא מצליחה לצלם אותו צוחק. ניטרלנו את הקליק שעושה המצלמה אבל האור לא הכי נעים לו...

הוא תינוק חביק וצחיק ונשיק עם עיניים גדולות ועגולות שמסתכלות על העולם.

הוא כבר אוכל מכיסא התינוק שלו ואת הכיסא תינוק שלו ואוהב לדחוף אצבעות לצלחת האוכל שלו ולכרסם את הסינר שלו.

לטוליו ולו יש תקשורת נפלאה. אני אוהבת את הרוך שהוא מוציא מטוליו וגם איך שהוא מצחיק אותו.הוא אב מאד מוצלח. בחרתי טוב.

בעקבות "גיבורים"  התכונה הכי מגניבה בעיני היא היכולת לשכנע...(לעוף נשמע לי די מעפן ביחס לשאר)